גומי (לפעמים נקרא בשם “גומי הולנדי” או “חבל קפיצה סיני”) הוא משחק ילדים שנעשה בעזרת חוט גומי גמיש הקשור לעצמו בצורה טבעתית. הוא משוחק לרוב על ידי שלושה משתתפים, אם כי יש לו וריאציות שונות. אז איך משחקים גומי קפיצה, ומהם השלבים השונים אליהם אפשר להגיע? המשיכו לקרוא.
כדי להתחיל לשחק בגומי, לפחות שניים מן המשתתפים פוסקים את רגליהם מעט ובעצם משמשים כעמודים המחזיקים את חוט הגומי הנמתח ביניהם. המשתתף או המשתתפת הפעילים – אלו שנמצאים במרכז הגומי – קופצים עליו לפי תבנית קבועה מראש. כך ממשיכים עד שהם מחמיצים קפיצה, והתור עובר למשתתף הבא. כשהתור של המשתתף שנפסל מגיע שוב, הוא מתחיל מאותה נקודה בה נפסל – קרי ההתקדמות במשחק “נצברת” לזכותו.
שלבי המשחק, המכונים “ראשון”, “שני” “שלישי” וכן הלאה (במלעיל), הם בדרך כלל: גומי בגובה הקרסוליים, אמצע השוק, ברך, אמצע הירך, מותן, בית השחי, צוואר.
אחת מתבניות הקפיצה היא לקפוץ על הקו הראשון של הגומי, לקפוץ אל בין פסי הגומי, לקפוץ על הקו השני, מעבר לו, לקפוץ על הראשון ולצאת. תבניות קפיצה אחרות כרוכות בפיתול שני פסי הגומי בין הרגליים באמצעות קפיצה סיבובית – אבל נרחיב על כך בהמשך.
איך משחקים גומי
המשחק מתחיל בבחירת תבנית הקפיצה לביצוע וכשהמחזיקים מחזיקים את הגומי סביב הקרסוליים שלהם. יש הרבה דפוסי קפיצה ורובם מלווים בשיר מסוים. השחקן הפעיל מנסה להשלים את התבנית שנבחרה. אם המהלכים הושלמו בהצלחה, אז החבל מועבר למעלה והסדרה חוזרת על עצמה.
אם הקופץ עושה טעות, השחקנים מחליפים עמדות והשחקן הבא הופך לקופץ. ברגע שהשחקן סיים, אותו אדם מחליף עם אחד מהאנשים האחרים, וכך הלאה עד שכולם הצליחו לשחק.
רמות המשחק
המהלכים כוללים קפיצה ומיקום מחדש של הרגליים בצורה כלשהי. חלק מהמהלכים הנפוצים יותר הם קפיצה כך ששתי הרגליים נוחתות מחוץ לחבל, שתיהן בתוך החבל, אחת בפנים ואחת בחוץ, או שתיהן על גבי החבל.
את המשחק משחקים בכמה רמות:
- רמה בסיסית – כמו שתיארנו, המצב הבסיסי והראשוני של המשחק.
- רמה שנייה – נקראת גם “צמצום” או “צמודים”, כאשר המשתתפים האוחזים בגומי מצמידים רגליהם ובכך מצמצמים את מרחב המשחק לשחקן הפעיל.
- רמה שלישית – נקראת גם “צמצום רגל”, כאשר המשתתפים האוחזים בגומי מוציאים רגל אחת מחוץ למרחב המשחק. על המשתתף הפעיל לאחוז בצד אחד של הגומי על מנת שיוכל להכניס אחת מרגליו למרחב המשחק.
- רמה רביעית – נקראת גם “רגל”, כאשר המשתתף הפעיל מבצע את כל השלבים (ראשון והלאה) באמצעות קפיצה על רגל אחת.
- רמה חמישית – נקראת גם “דום”, כאשר המשתתף הפעיל עומד במקום לקפוץ, במצבי הביניים בהם לא נדרש לדלג מעל פס הגומי.
- רמה שישית – נקראת גם “קיפי”, כאשר המשתתף הפעיל מבצע את כל השלבים בעיניים עצומות.
דפוסי קפיצה
ניתן להחליט כי על הקופץ (המשתתף הפעיל) לבצע מספר מסוים של “דפוסי קפיצה”. הנה כמה דוגמאות, כאשר האות “R” מסמלת את רגל ימין והאות “L” מסמנת את רגל שמאל.
מעבר לקביעה של סדר הפעולות המסוים בהתאם לאפשרויות הנ”ל, יש מספר דפוסי קפיצה קיימים. איך משחקים בגומי קפיצה תלוי בנוהג המקומי והרמה של המשתתפים, ולכן כל אחד מהם הוא אפשרי. הנה כמה דוגמאות:
דפוס הקפיצה האמריקאי –
דפוס הקפיצה הסיני –
דפוס הקפיצה “סירה”-
איפה קונים גומי קפיצה
אפשר למצוא המון דוגמאות לגומי קפיצה ברשת. הנה דוגמה לאחד שאהבנו באמזון במחיר ממש מצחיק ואיכות גבוהה (יש לו ציון ממוצע מאד גבוה וביקורות חיוביות).
