היום אנחנו הולכים לדבר על דומינו – משחק ותיק אשר משמח אנשים כבר מאות שנים, לאחר שהוזכר במסמכים מסין מהמאה ה-13. נדבר בכללי על החוקים, איך משחקים דומינו – ונסיים עם כמה טיפים למי שרוצה להשתפר במשחק.
סט אבני דומינו
סט משחק דומינו מורכב מ-28 חלקים הנקראים אבני דומינו. אבני המשחק מלבניות וקו מחלק אותן באמצע לשני ריבועים, שעל כל אחד מהם מסומנות נקודות – עם סימון של בין 0 ל-6. הנקודות מזכירות את הצורה בה הניקוד מסודרות על קובייה בעלת שש פאות שמשמשת למשחקים שונים (שש-בש, מונופול וכד’), אולם האפשרות לאבן ריקה יוצרת שבעה מצבים.
אורך האריח בדרך כלל כפול מרוחבו, והם בנויים עבים מספיק בכדי לעמוד על צדם – עבור אלו שנהנים לסדר אותם בשורה ולהפיל אותם אחד אחרי השני (“אפקט דומינו”).
איך משחקים דומינו
כל שחקן מקבל מספר זהה של אבנים. כל אחד בתורו מניח אבן דומינו על השולחן, כאשר הוא צריך להצמיד צד אחד שלה לפנים פתוחות של אבן שכבר הונחה. השני לוקח מתוך אבניו אבן שאחד מריבועיה זהה לריבוע של האבן שנמצאת על השולחן ומניח אותה בסמוך (ראו תמונה), השחקן הבא בתור חוזר על פעולה זאת, כך שמתקבל מראה של זוגות זוגות של מספרים זהים, לדוגמה (פסיק יסמן אבן אחרת): 2-5,5-4,4-1,1-3,3-0 וכן הלאה.
ישנן אבני “דאבל” עם מספרים זהים בשני הצדדים, אותן נהוג להניח “שוכבות”.
מטרת הדומינו היא בדרך כלל לצבור את מירב הנקודות, על ידי הנחת האריחים שלך בצורה המועילה ביותר, אם כי בחלק מהגרסאות זוכה השחקן הראשון שהניח את כל האריחים שלהם. המשחק יכול להיות אסטרטגי להפליא, ולמרות שמזל הוא חלק מהמשחק, קשה מאוד לנצח שחקן מיומן שמשחק בעקביות – הודכחה לכך ניתן לראות באליפויות העולם בדומינו, בהן אותם השחקנים מצליחים לזכות.
חוקי המשחק
- ניתן לשחק דומינו על ידי שניים עד ארבעה שחקנים.
- יש לערבב את אבני הדומינו לפני שמחלקים אותן בין השחקנים. עושים את זה על ידי הנחת האבנים עם הפנים כלפי מטה בעוד שחקן אחד מסובב אותם באקראי.
- לאחר מכן כל אחד מהשחקנים שולף אבן דומינו אחת. השחקן ששלף את האבן עם ה-“דאבל” הגבוה ביותר משחק ראשון. אם לא יצא “דאבל” לאף אחד, מי ששלף את האבן עם סכום הספרות הגבוה ביותר יהיה ראשון.
- כל שחקן כעת בוחר (לפי הסדר) יד של שבעה אבנים, כאשר השחקן שערבב את האבנים בוחר אחרון.
- אם נותרו אבני דומינו שלא נבחרו – זה תלוי במספר השחקנים – הן יישארו הפוכות עם הפנים כלפי מטה ויילקחו על ידי השחקנים שלא יהיה להן מה לשחק בתורם.
מהלך המשחק:
- השחקן הראשון מתחיל בהנחת אבן הדומינו שבחר עם הפנים כלפי מעלה באמצע השולחן.
- על השחקן הבא להצמיד אבן משלו לקצה אחד של האריח הראשון שהונח.
- בגרסאות מסוימות, עבור אבן הדומינו הזו בלבד, מותר לחבר אריחים לכל ארבעת הצדדים, וליצור ארבעה קווים פתוחים שאליהם ניתן להוסיף אבני דומינו חדשות.
- מנקודה זו, שחקנים יכולים להוסיף את האריחים שלהם לאיזו שורה שהם בוחרים. אם מניחים אבן “דאבל”, היא מונחת בניצב לקו, ובספירות הנקודות שני החלקים שלה נספרים.
- אם אין לשחקן אבן שהוא יכול לשחק, עליו לקחת אבן נוספת מהקופה.
משחקים שונים:
משחק המשיכה: משחקים לפי החוקים שכתבנו לעיל, ובמידה ולשחקן אין אבן מתאימה לשחק הוא שולף אחת מהקופה.
משחק הבלוק: משחקים לפי החוקים לעיל וכשאין לשחקן אבן דומינו מתאימה לשחק בסיבוב הנוכחי, הוא לא לוקח מהקופה אלא פשוט מחכה (ומוותר על תורו), עד שיווצר מצב שמתאים לאחת האבנים שבידיו.
משחק הנקודות (נקרא גם “דומינו טלפון”): משחקים לפי החוקים לעיל. אם לשחקן אין אבן מתאימה, הוא צריך לקחת אבנים מהקופה עד שיקבל אחת המתאימה (אותה הוא יציב על הלוח) – או עד שתישאר אבן אחת בלבד בקופה (למעט משחק בארבעה שחקנים, שבו אין קופה).
בנוסף, בכל שלב סופרים ניקוד לפי השיטה הבאה: כל פעם ששחקן יצר כפולה של 5 נקודות (10, 15, 20 וכד’) עם קצות האבנים החיצוניות, הנקודות הנ”ל נרשמות לזכותו. הסיבוב נגמר כאשר אחד השחקנים מסיים את האבנים שלו. בשלב הזה, כל השחקנים שנותרו להם אבנים סופרים את הניקוד (לפי סכום האבנים החיצוניות), מעגלים מעלה כלפי מספר שהוא כפולה של 5 (נגיד 23 יהפוך ל-25) ורושמים את הניקוד לזכותו של המנצח בסיבוב. המשחק מסתיים כאשר אחד השחקנים הגיע ליותר מ-51 נקודות.
יכול לקרות שאף שחקן לא יכול לשחק (לאף אחד אין אבן דומינו עם מספרים המתאימים לאלו שחשופים על הלוח), ובמקרה כזה אומרים שהמשחק “חסום”. המנצח במשחק זה הוא השחקן עם המספר הקטן ביותר של נקודות על האריחים שנותרו אצלו ביד.
איך לנצח בדומינו
האסטרטגיה הטובה ביותר למשחק הדומינו תלויה בצורת המשחק ובמערכת הניקוד. עם זאת, בכל סוג של משחק, שחקן ירצה:
- לוודא שהוא לא נשאר עם אבנים שאי אפשר להניח על הלוח.
- לוודא שהוא לא נשאר ביד עם אבנים בעלות ניקוד גבוה שיכולות להיספר עבורו בסוף המשחק.
עוד כמה טיפים:
- זה מועיל במיוחד לשחק את אבני ה-“דאבל” כמה שיותר מוקדם, מכיוון שלאלה יש מספר זהה בכל קצה, מה שנותן פחות הזדמנויות לשחק בהן. העדיפות השנייה צריכה להיות לשחק את האבנים בעלות המספרים הגבוהים יותר, בגלל ה-“קנס” שהן גוררות במידה ונשארות אצל השחקן בסוף הסיבוב. .
- שמירה על מגוון רחב של מספרים על האבנים הנותרות ביד של השחקן היא תוכנית טובה, מכיוון שמשמעות הדבר היא שיש סיכוי גבוה יותר שהוא יוכל לשחק בתורו, בלי קשר למהלך של השחקנים היריבים.
- באותה מידה, אסטרטג טוב שם לב עם איזה מספרים היריב שלו לא משחק, מה שמעיד על המספרים שחסרים לו ביד.
- לבסוף, ככל שהמשחק מתקדם, אם מנתחים את האבנים ששוחקו ואת אלו שיש לכם ביד, בשילוב עם המספרים שהיריב שלכם לא שיחק, אתם אמורים להיות מסוגלים להבין אילו אבנים יש להם, מה שיאפשר לכם לחסום אותם.
