דוּרַאק (שמשמעו ברוסית “דביל” או “מטורף”) הוא משחק קלפים פופולרי בקרב יוצאי חבר המדינות. בניגוד למשחקי קלפים אחרים, במשחק זה אין מנצחים אלא רק מפסיד אחד, שהוא ה-“דביל”. בפוסט של היום ננסה להסביר איך משחקים דוראק, וניתן כמה גרסאות למהלך המשחק.
המשחק מיועד לשניים עד שישה שחקנים, אך מקובל שמשחקים שלושה או ארבעה בלבד. מטרת המשחק להישאר ללא קלפים בסיומו. השחקן האחרון שנותר עם קלפים בידו הוא ה-“דוראק”. לעיתים רחוקות, אם לשניים או יותר מהשחקנים האחרונים (בהתאם לגרסת המשחק) נגמרים הקלפים באותו המהלך, מוכרז תיקו ללא מפסידים, או לחלופין השחקנים שנותרו מוכרזים שניהם כ-“דוראק”.
איך משחקים דוראק
הכנה
את המשחק “דוראק” משחקים עם כל הקלפים החל מ-6 ועד האס (שנחשב גבוה יותר ממלך), בסך הכל 36 קלפים, בניגוד לחפיסת קלפי משחק רגילה הכוללת 52 קלפים וג’וקרים. בתחילת המשחק כל שחקן מקבל שישה קלפים מהקופה, ואת הקלפים שנשארו מניחים על השולחן עם פניהם מטה בתור “קופה”.
לאחר מכן שולפים את הקלף הראשון מהקופה ומניחים אותו מתחת לקופה ובמאונך לה, עם הפנים כלפי מעלה, כך שמחצית הקלף מציצה החוצה. הסדרה אליה שייך הקלף ההפוך (יהלום / תלתן / עלה / לב) נקראת “קוזיר” (שליט), והיא תהיה הסדרה החזקה למשך אותו הסיבוב בלבד. במקרה שאחד השחקנים קיבל בחלוקה הראשונית של הקלפים צבע אחד בלבד (לדוגמה, כל ששת קלפיו אדומים) או שיש לו חמישה קלפים עם אותו סוג (לדוגמה, חמישה קלפי לב) הוא יכול להכריז על כך ואז מתבצעת חלוקה מחדש של כל הקלפים – לא כולל הקוזיר, אותו משאירים במקומו.
מי מתחיל?
נהוג שמי שמשחק ראשון הוא בדרך כלל השחקן שבידו הקוזיר הנמוך ביותר מבין אלו שאינם בקופה. במידה ובקופה קוזר אס ובידו של המתמודד 6 קוזר למתמודד הזכות להחליפם, אך בגרסאות מסוימות מתחיל השחקן שיושב לימינו או לשמאלו (בהתאם לגרסה) של מי שהוכרז כ-“דוראק” בסיבוב המשחק הקודם.
כאשר זהות השחקן המתחיל נקבעת על ידי הקוזיר הנמוך ביותר, נהוג שהשחקן מראה את הקלף לשאר השחקנים. כל שחקן בתורו הוא ה-“תוקף” והשחקן הבא אחריו בהתאם לכיוון השעון, הוא ה-“מגן”. שחקן יכול להתקיף רק אם לא לקח את הקלפים אשר בהם הותקף בתור הקודם ואם הוא לקח אז תורו עובר.
מהלך המשחק
בכל תור במשחק מתקיף השחקן התוקף את השחקן המגן על ידי הנחת קלף אחד על השולחן. על המשתמש ה-“נתקף” להשיב להתקפה על ידי הנחת קלף מאותה סדרה, ומספר גבוה יותר מזה שהניח התוקף, על הקלף התוקף. אבל, כאן נכנס ה-“קוזיר” לתמונה. הסוג של קלף ה-“קוזיר”, יכול להשיב על התקפה של כל קלף אחר, אפילו אם הוא נמוך יותר מהקלף התוקף, אך אם הקלף התוקף הוא גם מסוג ה”-קוזיר”, על מספרו להיות גדול יותר.
לאחר שהניח השחקן המגן את הקלף, רשאי המתקיף להוסיף קלפי התקפה נוספים – אך רק מהדרגות הקיימות על שולחן המשחק. במרבית גרסאות המשחק, לאחר ההתקפה הראשונית בכל תור, רשאים גם השחקנים האחרים במשחק (אלו שאינם התוקף או המגן בתור הנוכחי) להתקיף את המגן בקלפים משלהם אשר מחייבים את המגן באותה מידה כמו קלפי התוקף הראשון – אך רק בקלפים חזקים יותר מאלו בהם הותקף כבר.
לדוגמה: משתתף 1 תוקף את המשתתף שאחריו עם נסיך תלתן. ברגע זה, כל משתתף במשחק, כולל התוקף, יכולים להוסיף להתקפה עוד קלפים, בתנאי שהם נסיכים בלבד. אם המשתתף שמגן, משיב על הנסיך עם מלכה תלתן, לדוגמה, אז התוקף ושאר המשתתפים יכולים להוסיף להתקפה גם נסיכים וגם מלכות, לא משנה מאיזה סוג.
בגרסה הנפוצה ביותר של המשחק, התוקף ושאר השחקנים רשאים להתקיף את השחקן המגן לפי מספר הקלפים שבידו, נכון לאותו התור, ולא לפי מספר הקלפים שחולקו בתחילת המשחק (לרוב 6). בגרסה זו, אם לשחקן המגן אין אפשרות (או אם הוא מחליט על דעת עצמו) לאסוף את הקלפים שהותקף על ידם, רשאים השחקנים האחרים (כמו כן גם התוקף) להוסיף מספר בלתי מוגבל של קלפים כדי שיאספו על ידי השחקן המגן בתנאי שמספריהם כבר הופיעו במהלך התור (הקלפים שהתוקף תקף איתם ושהשחקנים האחרים הוסיפו או הקלפים שהשחקן המגן הניח כדי לחסום את המתקפה).
בדרך כלל נהוג שההגבלה לכמות הקלפים בהתקפה (תור) מסוימת היא שישה קלפים, או לאחר שהתרוקנה קופת הקלפים – מספר הקלפים בחזקתו של המגן. השחקן המגן לא חייב לומר בכמה קלפים הוא מחזיק, ובמקרה שהתוקפים הניחו יותר קלפים ממה שיש בידו, רשאי המגן לבחור על אלו קלפים להגן. הקלפים המיותרים מוחזרים לתוקפים שהניחו אותם.
סיום התור
התור מסתיים בקיומם של אחד או יותר מהתנאים הבאים:
- לתוקפים אין יותר קלפים איתם הם יכולים להתקיף, או שאינם מעוניינים להשתמש בהם.
- המגן הצליח להדוף שישה קלפים מתקיפים בתור הנוכחי.
- למגן לא נותרו עוד קלפים בידו כדי להגן על התקפה נוספת.
- אין בידי המגן אפשרות להדוף את אחד הקלפים שהונח בהתקפה (או הוא אינו מעוניין בכך).
אם השחקן המגן הצליח להדוף את ההתקפה, לוקחים את כל הקלפים ששוחקו באותו התור ושמים אותם בערימה נפרדת בצד, הנקראת “ביטו” (קלפים “משומשים”), עם פניהם מטה. הקלפים האלו “שרופים” ויוצאים מהמשחק, עד תחילתו של הסיבוב הבא. לאחר הדיפת ההתקפה השחקן המגן מתקיף את השחקן שבא אחריו. אם השחקן המגן לא עמד בהתקפה, הוא אוסף לידיו את כל הקלפים שהונחו במהלך התור, התוקפים והמגנים כאחד ומעביר את התור לשחקן שבא אחריו (והוא תוקף את השחקן שבא שאחרי זה שאחרי המגן).
בסיום כל תור כל השחקנים לוקחים קלפים מהקופה (הקופה כוללת את הקלף ההפוך שמתחתיה) עד שכל שחקן מחזיק בידו שישה קלפים. אם הקלפים בקופה אינם מספיקים לכל השחקנים, נהוג שהשחקנים התוקפים לוקחים קלפים בהתאם לסדר בו תקפו ואחריהם לוקח השחקן המגן. אם לאחד מהשחקנים יש שישה או יותר קלפים בידו, הוא אינו לוקח קלפים נוספים.
דוגמה לסיבוב משחק
הנה דוגמה מהירה של איך משחקים דוראק.
נגיד שסוג ה-“קוזיר” הוא לב. משתתף 1 תוקף את המשתתף שאחריו עם נסיך תלתן. המשתתף הנתקף, יכול להשיב על הנסיך תלתן עם קלף תלתן גבוה יותר (מלכה תלתן, מלך תלתן, אס תלתן), אך הוא גם יכול להשיב עם כל קלף, לא משנה מאיזה מספר, מסוג ה-“קוזיר”. כלומר, הוא יכול להשיב על הנסיך תלתן עם מלך תלתן, לדוגמה, אך הוא גם יכול להשיב עליו עם 7 לב (למרות ש-7 קטן יותר מנסיך, הוא מסוג ה-“קוזיר” ולכן יכול לגבור על הנסיך).
לכל אורך ההתקפה, יכול המשתתף התוקף וגם המשתתפים האחרים לתקוף את המשתתף הנתקף בעוד קלפים, בתנאי שהם כבר השתתפו בהתקפה, בהתאם לחוקים שפירטנו (צריכים להוסיף קלפים גבוהים יותר או שווים לאלו ששוחקו). אם המשתתף המגן הצליח להשיב בהצלחה על כל הקלפים שתקפו אותו, ולתוקפים אין עוד קלפים להוסיף (לפי החוקים), לוקחים את כל הקלפים ממרכז הלוח ושמים אותם בערימת “משומשים” בצד. כעת השחקן שאותו תקפו, תוקף את השחקן הבא אחריו.
במקרה והמשתתף המגן לא הצליח לבלום את כל ההתקפות עליו, ולא הצליח להשיב על קלף מסוים, עליו לקחת את כל הקלפים שהשתתפו בהתקפה לידו. כאשר דבר זה קורה, המשתתף המגן “מפסיד תור” והתור עובר לשחקן שאחריו, שתוקף את השחקן הבא.
סיום המשחק
השחקן הראשון שהצליח להיפטר מכל הקלפים שלו לאחר שקופת המשחק התרוקנה יוצא מהמשחק והוא למעשה המנצח (למרות שבמשחק מוכרז המפסיד בלבד). המשחק ממשיך ללא השחקן שיצא בהמשך לסדר הרגיל. השחקן האחרון שנשאר עם קלפים הוא הדוראק. ברוב הגרסאות, נהוג שה-“דוראק” הוא זה שאוסף את הקלפים, מערבב ומחלק אותם לסיבוב הבא. אם שחקן חדש מצטרף למשחק, נהוג שהוא יכנס בתור ה-“דוראק” והוא זה שיחלק.
איך משחקים דוראק – דוגמה
- המשחק: שלושה שחקנים, תורו של שחקן א’, סדרת לב (♥) היא הקוזיר.
- שחקן א’: תוקף את שחקן ב’ עם 6♦.
- שחקן ב’: מניח 10♦ כהגנה על 6♦.
- שחקנים א’ ו-ג’: רשאים לתקוף עם 6 או 10 (מכל סדרה), שחקן ג’ תוקף עם 10♥.
- שחקן ב’: רשאי להגן עם קוזיר יותר גבוה, מגן עם Q♥ על 10♥.
- שחקנים א’ ו-ג’: רשאים לתקוף עם 6, 10 או מלכה (מכל סדרה), עד לסיום התור.
דוראק העברות
“דוראק העברות” היא אחת הגרסאות הפופולריות ביותר של המשחק. בגרסה הזו יכול השחקן המגן “להעביר” את ההתקפה לכיוונו של השחקן הבא בתור, על ידי הנחת קלף באותה הדרגה של הקלף שהונח לעברו. ההתקפה עוברת לשחקן הבא שיכול להעביר אותה הלאה באותה הצורה, או להגן.
לאחר שאחד השחקנים החל להגן (כלומר הניח קלף המגן על הקלף שהיה על השולחן) הוא נותר השחקן המגן באותו התור ואינו רשאי להעביר יותר את ההתקפה. מכיוון שבאופן תאורטי ניתן להעביר כל התקפה ארבע פעמים, עשוי להיווצר מצב בו השחקן שתקף בתחילת התור צריך להגן על ההתקפה אותה הוא התחיל. לא ניתן להעביר התקפה אם לשחקן הבא בתור ישנם פחות קלפים בידו מכמות הקלפים שמועברת לכיוונו.
הנה דוגמה למשחק דוראק העברות:
- המשחק: 4 שחקנים, שחקן ג’ מתחיל את ההתקפה.
- שחקן ג’: תוקף את שחקן ד’ עם ♣7
- שחקן ד’: מעביר את ההתקפה לשחקן א’ עם ♥7
- שחקן א’: מגן על ♥7 עם ♥10 ועל ♣7 עם ♣אס
- שחקנים ג’, ד’, וב’ רשאים להמשיך בהתקפה על שחקן א’ (שהוא עכשיו השחקן המגן) עם קלפים בדרגות 7, 10 או אס (מכל הסדרות), בהתאם לחוקי הדוראק הרגיל.
