תשבץ היגיון (מוכר בישראל גם כתשבץ תרתי משמע, תשבץ אתגר או תשבץ מתחכם) הוא תשבץ שבו כל הגדרה היא מעין חידה לשונית בזעיר אנפין, אשר על פי רוב מכוונת את הפותר אל הפתרון בשתי דרכים שונות. הקשר שבין הגדרה של תשבץ היגיון והפתרון שלה לרוב כפוף לחוקים פנימיים, ובלי שמכירים אותם זה קשה לפתור תשבץ היגיון בהצלחה. אז איך פותרים תשבץ היגיון, ומהם אותם חוקים שחשוב להכיר? המשיכו לקרוא.
אמנון בירמן, מחברם של תשבצי היגיון, עמד על ההבדל בין תשבץ היגיון לתשבץ רגיל:
כדי לעבור מתשבצים רגילים לתשבצי היגיון, צריך לבצע איזה סוויץ’ בראש, וזה לא תמיד פשוט, אבל זה משתלם, תאמינו לי. לגלות שנהר במצרים הוא הנילוס, זה נחמד, אבל האם אפשר להשוות זאת לעונג הגילוי ש’שפנים רעבים מתייסרים בגדול’ זה ‘נקרעים לגזרים’?
ידיעות אחרונות, 11 באוגוסט 2006
תשבצי היגיון נתפסים בציבור כמשהו מאיים ומורכב, שרק יחידי סגולה יכולים לפתור. אבל תאמינו לנו, ברגע שעושים זאת כמה פעמים ומבינים את הדקויות וההומור מאחורי ההגדרות – יש פה סכנת התמכרות אמיתית.
תשבצי היגיון הם לא תשבצים רגילים שבהם יש הגדרה פשוטה, אלא לרוב מדובר על משחק מילים או אותיות שמחייב אותנו להשתמש בדמיון ולמצוא למה התכוון מחבר התשבץ.
אם אתם רוצים להתחיל ולפתור תשבצי היגיון, אספנו פה את כל השיטות המקובלות והטריקים הנפוצים שיעזרו לכם להתחיל. בהתחלה זה קשה, אבל אם תתאמנו זה יבוא לכם בקלות ובמהירות.
איך פותרים תשבץ היגיון
לרוב, הגדרה של תשבץ היגיון תיתן לנו שני רמזים – אחד שיעיד על המילה אותה אנחנו מחפשים, ושני שיכלול סוג של אנגרמה או משחק אותיות, עליהם נפרט בהמשך.
אנגרמה – שיכול אותיות
שיכול אותיות היא אחת השיטות הנפוצות עבור הגדרות של תשבצי היגיון. לרוב, ההגדרה נשמעת לא קשורה לנושא, והיא יכולה להיות מילה אחת או יותר. מספר האותיות הרצוי בפתרון יעיד על כך שעלינו לערבב בין המילים.
לדוגמה: בירתם של רמי ושלי (7).
מהמילה הראשונה אנחנו מבינים שאנחנו מחפשים עיר בירה כלשהי, או סוג של בירה (המשקה). לאחר שנעשה שיכול אותיות בשתי המילים הבאות בהגדרה – “רמי ושלי” – נגיע לתשובה: ירושלים.
דוגמה נוספת: בן וסבי בחנוכה (6). הפעם שיכול של האותיות בשתי המילים הראשונות יתן לנו את התשובה – סביבון – והמילה האחרונה “בחנוכה” רק עוזרת לנו להבין את ההקשר.
מילה בתוך מילה
במקרים הללו נקבל הגדרה שמציגה מילה שצריך להכניס אותה לתוך מילה אחרת כדי לקבל את התשובה. המילה שאליה מכניסים את המילה האחרת תתחיל בייחוס “ב” או במילה “בתוך”.
לדוגמה: קר בשן של מי שלא אומר אמת (4). במקרה הזה אנחנו יודעים שעלינו להוסיף את האותיות “קר” יחד עם האותיות של “שן” על מנת לקבל את התשובה – שקרן.
ישנם מקרים בהם לא נקבל את האותיות עצמן, אלא מילה נרדפת. לדוגמה ההגדרה: עב בתוך תו בשרון (5). במקרה הזה “עב” הוא מילה נרדפת ל-“ענן”, ו-“תו” מתייחס לתו “רה” – וכך נקבל את התשובה: רעננה.
הגדרות “מרכז”
לפעמים ההגדרה עושה שימוש במילים כמו “מרכז” או “חוצות” לשם הכוונה אל מחרוזת קצרה של אותיות, לפעמים מחרוזת בת אות אחת בלבד, המוצפנת במרכזה או בקצותיה של מחרוזת ארוכה יותר.
לדוגמה: בשם מי הוא שר בחוצות קונסטנטינופול? (4). במקרה הזה התשובה היא “קשרל” – האותיות “שר” ממוקמות בתוך המחרוזת “קל”, שמופיעה בקצותיה של המחרוזת “קונסטנטינופול”, ומכאן השימוש ב”בחוצות”. המילה “בשם” מכוונת למילה “בושׂם”, ומכאן הפתרון (קשרל הוא סוג של בושם).
מילה משותפת
לפעמים הגדרה תכלול מספר מילים שעלינו למצוא ביניהן מילה משותפת. לדוגמה ההגדרה: כנסת ישראל (3). במקרה הזה התשובה תהיה “בית”, כי ניתן להצמיד את המילה הזו לשתי המילים בהגדרה – בית כנסת, בית ישראל.
מילה משמאל לימין
לפעמים נקבל בהגדרה רמז לכך שהמילה צריכה להיקרא משמאל לימין – לרוב באמצעות שימוש במילה כמו “חזר”, “שב”, “חג”, “עלה” (בהגדרה אנכית) וכדומה.
לדוגמה: האדוק חזר ולא מגלים (3). התשובה במקרה הזה היא “סוד”, כי אדוק הוא דוס, ובהיפוך סדר האותיות מדובר ב-“סוד”. החלק השני של ההגדרה, לא מגלים, נותן לנו את האינדיקציה שהפתרון שלנו נכון, כי סוד לא מגלים.
דוגמה נוספת: אין שם יפה אחר (3). פתרון: דבר (צמדי המילים הם “אין דבר”, “שם דבר”, “דבֵר יפה” ו”דבר אחר”).
הגדרות מסוג “דו”
ברגע שיופיע לנו “דו” כחלק מההגדרה, לרוב זה מעיד שנצטרך לחבר את אותן האותיות פעמיים. לדוגמה: דובי ראש ממשלה (4). התשובה היא “ביבי”, כי מדובר על פעמיים (דו) של האותיות “בי”.
הגדרות “שמיעה”
הגדרות שיופיעו בהן המילים “שומעים” או “אומרים” משמעותן שנצטרך לקחת את הצורה המילולית של המילה, ולא בהכרח את צורת הכתיבה. לדוגמה: אומרים שהיא מתה לצמח (5). במקרה הזה, התשובה היא “הרוגה”, שמגיעה מהמילה “ערוגה” שמתקשרת לצמח.
גימטריה
לפעמים יופיע בהגדרה מספר, כאשר הכוונה היא לאות המקבילה בגימטריה. למשל הגדרה שמתחילה במילה שניים, יכול להיות שהתשובה תתחיל באות ב’. לדוגמה: המוהל טיפל ב-3 תינוקות וחיה (3). במקרה הזה התשובה היא “גמל”, כי גמל היא חיה, וגם צרוף של האות ג’ (3 בגימטריה) עם המילה “מל”.
הגדרות פירוק
בהדגרות מהסוג הזה חלק אחד של ההגדרה נותן את המשמעות של המילה, וחלק שני נותן משמעות שונה עם פירוק של האותיות והרכבה בצורה שונה. לדוגמה: ברכה כשהצ’ק חזר (3,4). הפתרון במקרה הזה הוא “שבת שלום” – גם כי “שבת שלום” היא ברכה, וגם כי בפירוק שונה נקבל את הביטוי “שב תשלום”, שמתייחס לחלק השני של ההגדרה.
לסיכום
אחרי שמכירים את הטריקים הללו, השאלה “איך פותרים תשבץ היגיון” נראית פשוטה יותר, לא?
אנחנו מבטיחים לכם שעם קצת אימון וקצת ניסיון, גם אתם יכולים להפוך לפותרי תשחצים מצטיינים, ובטוחים שתמצאו הנאה רבה בתהליך.
רוצים ללמוד עוד טיפים לפתרון משחקים מתוחכמים? מוזמנים לפוסט שלנו שמסביר איך משחקים ופותרים סודוקו, או למתקדמים יותר: איך פותרים קאקורו.
