למרות שבעבר היו שמורים רק לרוכבים מקצועיים (או רציניים במיוחד), צמיגי טיובלס צוברים פופולריות בקרב יותר ויותר רוכבים בימינו. וזה הגיוני: צמיגי הרכב עשו את האבולוציה לשיטת הטיובלס לפני עידנים, אז זה לא מפתיע לראות את אותו שינוי טכנולוגי מתרחש בעולם האופניים. אבל מה זה צמיג טיובלס, ומה היתרונות (והחסרונות) שיש בו? על כל זה נדבר היום.
אם חשבתם שאולי הגיע הזמן לעבור לצמיגי טיובלס, הפוסט הזה יכול לעזור.
אבל נתחיל מהבסיס:
מה זה צמיג טיובלס ואיך הוא עובד
צמיג טיובלס נראה כמו צמיג קלינצ’ר סטנדרטי (כזה המכיל פנימית), אך הוא אינו דורש פנימית – ולאחר שהוא מוצמד לחישוק הגלגל הוא יוצר אטימה עם החישוק ובעצם נצמד אליו. לאחר מכן, ונטיל (שסתום), בדיוק כמו זה שנמצא על פנימית, מותקן ישירות על השפה של הצמיג.
כדי שהמערכת הזו תעבוד, אסור שידלוף אוויר לא מהחישוק ולא מהצמיג – ולכן הצמיג צריך לשבת בחוזקה על החישוק.
נוזל איטום שנשפך לתוך הצמיג או מוזרק דרך השסתום עוזר לסתום כל דליפה זעירה. האיטום הזה נשאר נוזלי בתוך הצמיג ועוזר לטפל בפנצ’רים קטנים שנגרמים במהלך הרכיבה.
חשוב שלא להתבלבל בין צמיגי טיובלס (Tubeless) לצמיגי טובולר (tubular). צמיגי טובולר מגיעים עם פנימית אליה הם תפורים לכדי יחידה אחת ויחד הם מודבקים באמצעות דבק מיוחד לחישוק בתהליך מורכב. הם עדיין נמצאים בשימוש נרחב במרוצי כביש ובסייקלוקרוס, אך אחרת הוחלפו ברובם בקלינצ’רים (הצמיגים הסטנדרטיים המולבשים על גבי פנימית המעוגנת לחישוק) בעלי ביצועים גבוהים.
יתרונות וחסרונות של צמיגי טיובלס
יתרונות:
פחות פנצ’רים: צמיג מתעוות כאשר אתה פוגע בחפץ קשה כמו סלע. עם פגיעה גדולה וצמיג עם פנימית (Clincher), החפץ הקשה והחישוק של האופניים יכולים להידחק יחד בכוח מספיק כדי לקרוע את הפנימית. זה יכול להיות קרע בודד או “נשיכת נחש” (זוג חורי צביטה), בכל מקרה נצטרך לתקן את הפנצ’ר. מעבר לצמיגי טיובלס הולך למנוע את זה.
כמו כן, הודות לנוזל האיטום שהוכנס במהלך ההרכבה, צמיגי טיובלס סובלים מהרבה פחות פנצ’רים נקודתיים. כל עוד מדובר על חורים קטנים, צמיגי טיובלס מסוגלים “לתקן את עצמם” (הודות לנוזל האטימה) ולאפשר לנו להמשיך ברכיבה. לא מעט רוכבי טיובלס המגלים צמיג רצוף כתמים מבריקים לאחר רכיבה מחייכים בידיעה שחומר האיטום שלהם תיקן את כל הדקירות הקטנות האלו אפילו בלי שהם שמו לב.
נסיעה טובה יותר: רוכבים רבים מדווחים שביטול הפנימית נותן להם תחושה טובה יותר בזמן רכיבה בשטח. הרגישות המופחתת של צמיגי הטיובלס לפנצ’רים מאפשרת לנו ליהנות מלחץ אוויר נמוך יחסית, בהשוואה ללחץ האוויר הרלוונטי לצמיגים הסטנדרטיים – מה שמייצר יותר מגע עם הקרקע. התוצאה היא אחיזה טובה יותר, במיוחד בפניות.
נסיעה ב-PSI (לחץ אוויר) נמוך עוזרת לשמור גם על המומנטום של האופניים שלך, מכיוון שהצמיגים מסוגלים להתאים את עצמם למכשולים, במקום לקפוץ מהם. זה גם מאפשר לצמיג לספוג מהמורות קטנות, מה שמעניק לנו נסיעה חלקה יותר.
חסכון במשקל: קשה לכמת את המשקל שאתה חוסך על ידי החלפה לצמיגי טיובלס בגלל מגוון הדרכים השונות שניתן לבצע את השינוי. בתור התחלה, ביטול פנימית סטנדרטית יכול לחסוך עד 200 גרם. לכל הגלגלים והצמיגים ללא פנימית יש שסתום ניפוח ונוזל איטום בפנים, מה שמקזז קצת את החיסכון הזה במשקל, אבל התוצאה נטו היא כמעט תמיד חסכון של כמה גרמים בסך הכל.
גם אם מדובר בכמה גרמים בודדים, חשוב לזכור שמדובר על הגלגל, שהוא רכיב מסתובב ולכן כל חסכון מכפיל את עצמו בכל סיבוב שלו. כל גרם פחות פה מתורגם להוצאה פחותה של אנרגיה בזמן הרכיבה, כך שהרגליים שלך ירגישו רעננות יותר.
חסרונות:
עולה יותר כסף: צמיגים וגלגלי טיובלס אכן עולים יותר, אבל לרוב נותנים גם יותר תמורה לכסף. ההיצע המתקדם ביותר של רוב המותגים הוא טיובלס, כך שכאשר אתה קונה רכיבי טיובלס סביר להניח שתקבל צמיגים עם תרכובות גומי מתקדמות יותר וגלגלים חזקים וקלים יותר.
זמן התקנה: התקנת צמיגים ללא פנימית יכולה להיות קצת מסובכת. האתגר הגדול ביותר הוא לגרום לפני הצמיג להתיישב בצורה נכונה על החישוק – האיטום חייב להיות אטום לגמרי. התהליך מחייב אותנו להוסיף בזהירות נוזל איטום, ואז הרבה אוויר במהירות יחסית.
עדיין תצטרכו פנימית: אם בכל זאת יש לכם פנצ’ר בזמן רכיבה, זה אומר שהחור בגלגל היה גדול מדי בשביל נוזל האיטום לתיקון עצמי, מה שאומר שהדרך לתקן את הבעיה היא לשים פנימית בחזרה בתוך הצמיג. זה אומר שאתה תמיד צריך לשאת פנימית איתך, למקרי חירום.
התעסקות עם נוזל איטום: הוספת נוזל איטום כדי להשיג אטימה מלאה בין הצמיג והחישוק היא תהליך מבולגן מטבעו. ובמקרה הנדיר שצמיג נקרע מספיק כדי לנזול על הסביבה (והבגדים שלך), לנקות את נוזל האיטום הזה זה לא כיף גדול.
אתה גם צריך להוסיף חומר איטום לצמיגים מעת לעת לאחר שהוא התפוגג או התייבש. זה עשוי להיות כל כמה חודשים באקלים חם או פעם בשנה אם אתה גר באזור קריר יותר.
האם כדאי לעבור לצמיגי טיובלס?
זה תלוי. עבור אופני הרים התשובה לרוב היא כן חד משמעי. עבור אופני Grvael (אופני כביש יעילים, קלים ומהירים שמרגישים בבית על הכביש ובמסלולי עפר ושטח) התשובה היא גם כן, בהנחה שאתה רוצה להפיק את המיטב מהאופניים שלך ואתה אכן יורד איתם מהכביש לדרכי עפר בתדירות גבוהה.
עבור אופני כביש, התשובה היא כן אם אתה ממש רוצה ליהנות מהיתרונות של הביצועים או שאתה סובל מהרבה פנצ’רים, אבל ההבדלים פחות בולטים.
לסיכום – אנחנו בגדול מאד בעד צמיגי טיובלס, אבל אנחנו מכירים בעובדה שזה לא מתאים לכולם ובוודאי לא היינו ממליצים עליו לאופניים שמשתמשים בהן לעתים רחוקות, כי נוזל האיטום פשוט יתייבש וחבל על ההשקעה המיותרת.
