מחניים הוא משחק ילדים המשוחק עם כדור (לרוב כדור ספוג או כדור יד) אותו זורקים על חברי הקבוצה הנגדית על מנת לפסול אותם. המשחק אינו נחשב לספורט מקצועי ואינו ולוקח חלק באולימפיאדה או בתחרויות רשמיות אחרות. למשחק יש כמה גרסאות, העיקרית שבהם נקראת “מחניים גדול” לו אין חוקים מוגדרים. חיפוש באינטרנט יעלה גרסאות רבות של המשחק, אבל אנחנו פה לעזרתכם: המשיכו לקרוא על מנת ללמוד איך משחקים מחניים.
משחק מחניים קטן
אלו כללי המשחק הבסיסיים של מחניים:
- משרטטים שני קווים רחוקים זה מזה במספר מטרים בעזרת גיר, או משתמשים באחד מהקווים המסומנים על המגרש.
- מאחורי כל קו עומד משתתף אחד, וכל שאר המשתתפים עומדים בין שני הקווים.
- שני המשתתפים שמאחורי הקווים מכונים “הקולעים”. הם אמורים לזרוק את הכדור ו-“לפגוע” בשחקנים העומדים במרכז, אשר בתורם מנסים להתחמק מפגיעת הכדור.
- מי שהכדור פגע בו נפסל ויוצא מהמשחק. שחקן שפסלו אותו מצטרף לזורקים, וכך הזורקים יוצרים בהדרגה מעגל סביב שאר המשתתפים.
- אם משתתף שעמד במרכז מצליח לתפוס את הכדור בשתי ידיו (בלי שיפול), הוא יכול לצבור נקודה לטובת פסילה עתידית או “לפדות” משתתף אחר שנפסל אותו הוא יכול להחזיר למשחק. לחילופין, הוא יכול להחליף את ה-“קולע” באופן מיידי.
איך משחקים מחניים גדול
את המשחק משחקים על מגרש המכיל שני ריבועים צמודים בגודל שווה. במגרשים רבים יש סימון של משחק כדורעף בו ניתן להשתמש (עם שני ריבועים בגודל 9X9 מטרים) – אך בהתאם למספר השחקנים והסיטואציה ניתן גם לשחק במגרש שונה, כל עוד הוא עומד בחוק הבסיסי הזה.
המשחק מתנהל בין שתי קבוצות עם מספר זהה של שחקנים (זה לא משנה כמה). במידה ומספר השחקנים הכללי אינו זוגי, אפשר לקבוע שהשחקן האחרון שנשאר “ייפסל” פעמיים. אם מדובר על טורניר, אפשר לקבוע מראש את מספר השחקנים בכל קבוצה (שבעה, עשרה וכדומה), או אפילו לשחק עם מספר לא זהה של שחקנים. אם למשל בקבוצה אחת יש 13 שחקנים ובקבוצה האחרת 11 שחקנים אפשר לקבוע ששני השחקנים האחרונים של הקבוצה הקטנה יותר יוכלו “להיפסל” פעמיים. מצד שני, זה קצת מבאס לשחק ככה ורצוי לנסות להגיע למצב בו מספר השחקנים בשתי הקבוצות יהיה זהה.
את המשחק משחקים עם כדור כדורעף, כאשר ילדים קטנים במיוחד יכולים לשחק אותו גם עם כדור ספוג (שפחות כואב בפגיעה).
בתחילת המשחק כל קבוצה בוחרת שחקן “קולע” העומד מעבר לריבוע של הקבוצה השנייה. מטרת המשחק היא “לפסול” את כל שחקני הקבוצה היריבה על ידי פגיעה בהם עם הכדור (מבלי שהכדור נגע קודם בקרקע). כאשר השחקן הראשון נפסל, הוא עובר לעמוד מעבר למגרש של הקבוצה הנגדית והשחקן שהתחיל בתור ה-“קולע” חוזר למגרש של הקבוצה שלו כשחקן מן המניין.
כל השחקנים שנפסלים בהמשך עוברים לעמוד מסביב לחלק המגרש של הקבוצה השנייה, ומותר להם להשתתף במסירת הכדור ביניהם ולנסות ולפסול שחקנים גם משם.
אסור ללכת עם הכדור (אלא אם כן מדובר בשחקן הנמצא לבד בשטח: הקולע, הנפסל הראשון כאשר לא נפסל שחקן נוסף, והשחקן הפעיל האחרון שנשאר בשטח הקבוצה שלו). בנוסף, אסור לדרוך על הקווים או לעבור לשטח הקבוצה היריבה. אם שחקן דורך על קו או עובר לשטח היריב, הכדור עובר לקבוצה היריבה ובמידה ונפסל שחקן כתוצאה מזריקה של שחקן שדרך על הקו, ה-“פסילה” שלו לא נחשבת.
אם שחקן יצא משטח קבוצתו בניסיון התחמקות מכדור, הוא נחשב כשחקן שנפסל .
בחוקים הבסיסיים של המשחק אין משמעות לתפיסה של הכדור מהאוויר בידי שחקן. השחקן שתפס את הכדור פשוט ממשיך לשחק כרגיל (הוא לא נפסל) וגם אין שום השפעה על שחקן הקבוצה האחרת שזרק את הכדור. בדומה, אם כדור פגע בשחקן שלא הצליח לתפוס אותו, אך הוא נתפס על ידי שחקן אחר מהקבוצה שלו (מבלי שנפל קודם לרצפה), השחקן שלא תפס את הכדור לא נפסל.
בגרסאות שונות של המשחק, תפיסה של הכדור משמעה פסילה של השחקן הזורק, ואפשרות להחזיר אחת משחקני הקבוצה הפסולים בחזרה למשחק.
לשחקן שנפסל אסור לגעת בכדור מהרגע הוא הוא נפסל ועד הרגע בוא הוא עבר לעמוד מסביב לחלק המגרש של הקבוצה היריבה. אם הוא נוגע בכדור, הכדור עובר לקבוצה השנייה.
כדי למנוע בזבוז זמן נהוג לקבוע שאחרי מספר מסירות בין שחקני הקבוצה (7 בדרך כלל) חייבים לבצע זריקה לכיוון שחקני הקבוצה האחרת (בניסיון לפסול אותם). במידה שלא מתבצע ניסיון כזה, הכדור עובר לקבוצה היריבה.
איך משחקים דודג’בול
דודג’בול הוא הגרסה האמריקאית למחניים. מדובר על ספורט קבוצתי שבו שחקנים בשתי קבוצות מנסים לזרוק כדורים ולפגוע ביריבים, תוך הימנעות מפגיעה בעצמם. המטרה של כל קבוצה היא לחסל את כל חברי הקבוצה היריבה על ידי פגיעה בהם בכדורים שנזרקו, תפיסת כדור שנזרק על ידי יריב, או גרימת יריב לבצע הפרה, כגון יציאה מחוץ למגרש.
הספורט משוחק בעיקר בבתי ספר על ידי ילדים, אך גם באופן מקצועי, תחת חוקים המשתנים בין גופי שלטון בינלאומיים, כגון פדרציית הדודג’בול העולמית (WDBF) והתאחדות הדודג’בול העולמית (WDA). ארה”ב היא המדינה השולטת בתחום, עם ליגות ומועדונים חברים ברחבי המדינה.
משחק דודג’בול די דומה למה שכבר הסברנו לגבי איך משחקים מחניים – עם כמה שינויים:
- אין שחקנים הנמצאים מאחורי שטח המשחק של הקבוצה היריבה – כולם בתוך שטח המגרש שלהם. שחקן שנפסל פשוט יוצא החוצה ומסיים את חלקו במשחק.
- משחקים עם 6 כדורים במקביל (בניגוד למשחק מחניים בו כדור אחד). משחקי חובבים משתמשים בדרך כלל בבין שלושה לעשרה כדורים, כאשר המספר מותאם לגודל המגרש ולמספר השחקנים. יותר כדורים בדרך כלל מוסיפים לכמות האקשן במשחק, אבל יכולים לגרום לתיקו עם הפסקות משחק רבות. אם יש מעט מדי כדורים, אלמנט ההתגנבות יוסר, מכיוון ששחקנים יכולים לראות את כל הכדורים שעלולים לפגוע בהם.
- בתחילת המשחק, שחקני כל קבוצה עומדים על הקו האחורי של חלק המגרש שלהם, ובשריקת השופט רצים לעבר הכדורים שמונחים על קו מחצית המגרש. זה נקרא “הבהלה לפתיחה”. זה לא חוקי לזרוק מיד כדור כזה על יריב -שחקן שחוטף כדור על קו האמצע נסוג או זורק אותו בחזרה לחבר לקבוצה.
הגעתם עד פה? כל הכבוד!
עכשיו אחרי שלמדנו איך משחקים מחניים, נשמח אם תישארו איתנו. הנה כמה נושאים שאולי יעניינו אתכם:
