מה זה הצרחה בשחמט ומתי נעשה אותה? (מדריך מאויר)

אז אחרי שלמדנו איך מסדרים לוח שחמט, אנחנו ממשיכים בסדרת הפוסטים שלנו לגבי המשחק המרתק הזה. והיום נדבר על אחד מהמהלכים הבסיסיים במשחק השחמט – הצרחה.

הצרחה היא מהלך משותף של המלך והצריח הנחשב כמסע אחד. ההצרחה היא המהלך האחרון שהוסף לחוקי השחמט, ואזכור ראשון שלה מופיע כבר בשנת 1560.

ההצרחה היא אחד מהמהלכים החשובים במשחק השחמט, כי הרי המטרה העיקרית שלנו במשחק היא לשמור על המלך שלנו – וההצרחה מאפשרת לו “להתחבא” ביעילות בפינת הלוח (בניגוד במרכזו החשוף), מאחורי חומת שלושת חיילי רגלים וצריח. בנוסף, היא מאפשרת להזיז את הצריח ביעילות מהפינה למקום מרכזי יותר במרכז הלוח, ובכך להפוך את הכלי ל-“פעיל” יותר.

איך עושים הצרחה בשחמט?

הצרחה יכולה להתבצע לשני צדדים:

הצרחה “קצרה” (בצד המלך) – מזיזים את המלך שתי משבצות לכיוון הצריח (בכיוון הפינה הימנית של הלוח) ואת הצריח מעבירים מעבר למלך ומניחים משמאלו.

הצרחה “ארוכה” (בצד המלכה) – מזיזים את המלך שתי משבצות לכיוון הצריח (בכיוון הפינה השמאלית של הלוח) ואת הצריח מעבירים מעבר למלך ומניחים לימינו.

הצרחה זהו המקרה היחיד בשחמט בו מוזזים שני כלים ובו המלך זז יותר מערוגה אחת באותו המסע.

תנאים לביצוע הצרחה

הצרחה תתבצע בתנאים הבאים:

• המלך והצריח לא הוזזו כלל ממקומם המקורי מתחילת המשחק.
• המלך לא נמצא תחת איום שח באותו הרגע.
• המלך לא יימצא באיום שח בתום ההצרחה.
• במהלך תנועת הכלים התיאורטית של מהלך ההצרחה, המלך אינו עובר על פני משבצות המאוימות על ידי כלי היריב.
• אין כלי מפריד בין המלך לצריח (מה שאומר שהזזנו את הפרש ורץ מעמדות הפתיחה שלהם).
• מותר לבצע את ההצרחה רק פעם אחת במשחק.

דוגמאות

הנה כמה דוגמאות למקרים בהם ניתן או לא ניתן לבצע הצרחה.

• בדוגמה השמאלית, השחור אינו יכול לבצע הצרחה לשום כיוון, מכיוון והמלך יאלץ לעבור בריבוע המאוים על ידי המלכה הלבנה.
• בדוגמה המרכזית, הלבן אינו יכול לבצע הצרכה “קצרה” (לצד המלך) מכיוון שהמלכה מאיימת על הריבוע g1, ולכן המלך יהיה תחת איום שח לאחר ההצרחה. מנגד, הוא יכול לבצע הצרחה “ארוכה” (לצד המלכה), למרות שהצריח בריבוע a1 מאוים.
• בדוגמה הימנית, הלבן אינו יכול לבצע הצרחה (לאף כיוון) מכיוון שהמלכה השחורה מאיימת על שני הריבועים המיועדים למלך הלבן.

הצרחה בחוקי השחמט

על-פי כללי המשחק, כדי לבצע הצרחה יש להזיז את המלך תחילה, ורק אחר כך יש להזיז את הצריח. נגיעה בצריח קודם להזזת המלך, אינה מאפשרת הצרחה ומחייבת מהלך שבו זז רק הצריח (על פי החוק “נגעת-נסעת”).

ברישום התנועות, מציינים הצרחה “קצרה”, בה הצריח נע שתי משבצות, על ידי הסימון O-O ואילו הצרחה “ארוכה”, בה הצריח נע שלוש משבצות, על ידי הסימון O-O-O.

טקטיקה

הבחירה לאיזה צד לבצע את ההצרחה תלויה לעיתים קרובות בהערכה ואיזון בין הרצון לשמור על בטיחות המלך למול הרצון להפעיל את הצריח.

הצרחה לצד המלך (“קינגסייד”) בדרך כלל מעט בטוחה יותר, מכיוון שהמלך מסיים קרוב יותר לקצה הלוח ולעתים קרובות כל חיילי הרגלים בצד הזה מוגנים על ידו. בהצרחה לצד המלכה (“קווין-סייד”), המלך ממוקם קרוב יותר למרכז הלוח, וחייל הרגלים בטור A אינו מוגן על ידו, כך שלעיתים קרובות דרוש מהלך נוסף של המלך (לריבוע b1) כדי לשמור עליו.

בנוסף, הצרחה כזו דורשת תזוזה של המלכה, אם עדיין לא נעשתה – ולכן ייתכן שייקח מעט יותר זמן לבצע אותה מאשר הצרחה בצד המלך. מצד שני, הצרחה בצד המלכה ממקמת את הצריח בצורה יעילה יותר – על טור d המרכזי. לעתים קרובות הוא פעיל באופן מיידי, ואילו עם הצרחה בצד המלך סביר שיידרש מהלך נוסף על מנת להעביר את הצריח לריבוע יעיל יותר.

המהלך הנפוץ ביותר הוא ששני השחקנים מבצעים הצרחה בצד המלך, ונדירים המקרים בהם שני השחקנים מבצעים הצרחה לכיוון המלכה. אם שחקן אחד מבצע הצרחה לצד המלך והשני לצד המלכה, זה נקרא “הצרחה מנוגדת”, ובדרך כלל מביאה למאבק עז, מכיוון שחיילי הרגלים של שני השחקנים חופשיים להתקדם כדי לתקוף את המלך הנגדי, בלי לחשוף את המלך שלהם. הוריאציה המוכרת ביותר במקרים הללו נקראת ה-“התקפה היוגוסלבית”.