קלאס הוא משחק ילדים בו זורקים חפץ (לרוב אבן) למשולשים או מלבנים המצוירים בתבנית על הקרקע, ואז קופצים או מדלגים דרכם ומחזירים את החפץ. בפוסט של היום נסביר איך משחקים קלאס, ונתאר כמה גרסאות שונות למשחק.
המשחק מצריך אבן ושרטוט על הקרקע, שמתבצע בדרך כלל באמצעות גיר או אבן-גיר (אך יכול גם להתבצע בתבנית מוכנה מראש, המצויה למשל במגרשי משחקים). השרטוט מכיל מתחמים סגורים, בהם רשומים מספרים בסדר עולה. משחק “קלאס” מיועד לשני משתתפים לפחות, אף כי ניתן לשחק בו באופן עצמי לצורך תרגול.
מגרש המשחק
כדי לשחק קלאס, ראשית עלינו לצייר את לוח המשחק על הקרקע. בהתאם למשטח הזמין, המגרש משורטט בעפר או מצויר בעזרת אבן גיר על המדרכה. בנוסף, ישנם לוחות שחק שעשויים להיות מסומנים באופן קבוע בגרשי משחקים או חצרות של בתי ספר.
העיצובים של המגרש עצמו משתנים, אך לוח משחק קלאס מורכב בדרך כלל מסדרה של ריבועים רצופים לאורך עם אחד או שני בלוקים של שני ריבועים צמודים לרוחב. באופן מסורתי, המגרש מסתיים בבסיס “בטוח” או “ביתי” בו השחקן עשוי להסתובב לפני השלמת הקפיצה בכיוון ההפוך. בסיס הבית עשוי להיות ריבוע, מלבן או חצי עיגול. הריבועים ממוספרים ברצף עולה.
איך משחקים קלאס
המשחק משוחק בתורים, כאשר בכל תור, כמו במשחק גומי קפיצה, כל שחקן חוזר לנקודה האחרונה אלי הוא הגיע בתור האחרון, בו לא הצליח. כמו בגומי, מכונים שמות השלבים “ראשון”, “שני” וכן הלאה, במלעיל.
השחקן ממשיך לשחק את כל שלבי התור ואף עובר לשלב הבא כל עוד ביצע בהצלחה את כל המשימות. במידה והשחקן נכשל בפרט כלשהו מתוך המשימה, התור עובר לשחקן הבא אחריו בסבב. אותו שחקן ישתמש באבן אחרת (הנקראת לפעמים “סמן”) וישחק בהתאם לספירה משלו של השלבים. השחקן הראשון שישלים מסלול אחד עבור כל ריבוע ממוספר במגרש מנצח במשחק.
בגרסת הקליעה, בכל תור השחקן הפעיל צריך לזרוק את האבן על מנת לקלוע אל המשבצת בה רשום המספר של השלב בו הוא נמצא. בתחילת המשחק השחקן ינסה לקלוע למשבצת בה רשומה הספרה “1”, וכן הלאה. לאחר שהוא הצליח לקלוע את האבן אל תוך הריבוע המתאים (נחיתה של האבן על הקו המפריד בין הריבועים אינה נחשבת קליעה), עליו לקפוץ לפי תבנית תנועות מוגדרת מראש, התואמת את השרטוט על הרצפה, תוך איסוף של האבן מהמקום אליו היא הוטלה. בכל שלב אסור לשחקן לדרוך על הקווים של לוח המשחק או להזיז את רגליו שלא על ידי קפיצה.
כאשר השחקן קופץ דרך המסלול עליו לדלג על הריבוע של הסמן. יש לדלג על ריבוע בודד על רגל אחת, למעט הריבוע היחיד הראשון, שבו ניתן להשתמש בכל אחת מהרגליים. ריבועים הנמצאים זה לצד זה דורשים פיסוק של הרגליים, כאשר רגל שמאל נוחתת בריבוע השמאלי, ורגל ימין נוחתת בריבוע הימני. ריבועים אופציונליים המסומנים “Safe” (בטוח), “בית” או “Rest” (“מנוחה”) הם ריבועים ניטרליים, וניתן לדלג עליהם בכל דרך ללא עונש.
שרטוט נפוץ לקלאס נקרא “שמיים”. בשרטוט זה שלוש משבצות עוקבות, בהן מניחים רגל אחת, צמד משבצות בהן מניחים שתי רגליים, רגל בכל משבצת, משבצת בודדת ואחריה צמד משבצות. לאחר מכן חצי מעגל או מעגל שלם, המכונה שמיים, ובו מבוצע סיבוב באוויר של 180 מעלות, מתוך מטרה לחזור בדרך בה הגיע השחקן.
הנה דוגמה לסדר התנועה במשחק שכזה:
הנקודה השחורה היא האבן הנזרקת. שימו לב לכיוון התנועה של הרגליים.
בגרסת הדחיפה של המשחק, לא זורקים את האבן אלא צריכים לדחוף אותה תוך קפיצה על רגל אחת ממשבצת N (לפי מספר התור) ועד לסוף המסלול, ואז יש להרים אותה ביד ולשוב בניתור ממשבצת למשבצת. דריכה שלא בתוך המשבצות ממש, הפלת האבן שם או הורדת רגל לרצפה מהוות פסילה ועילה להעברת התור לשחקן הבא.
איך משחק קלאס תורם לילדים?
אז אחרי שלמדנו איך משחקים קלאס, נרצה להזכיר בכמה מילים מדוע הוא נעשה כל כך פופולרי בקרב ילדים. ראשית, צורות משחק קלאס הן רבות ומגוונות: קפיצה ברגל אחת, בשתי רגליים במשולב, לכיוון אחד בלבד או הלוך ושוב, ניתור אל מעבר לסימונים המקווקווים ועוד. אפשר לקפוץ בהתאם להוראות כגון “קפוץ רק ברגל ימין” או “קפוץ רק ברגל שמאל”, ואפשר להוסיף לקפיצות דחיפת אבן ממשבצת למשבצת בעת הניתור.
בהתאם, משחק קלאס משלב בתוכו את ההזדמנות לפתח אצל הילדים כמה מיומנויות חשובות:
- תיאום עין-יד בזריקת אבן או קובייה למטרה בתוך לוח הקלאס המצויר.
- תיאום עין-רגל בקפיצה ממשבצת למשבצת.
- שיווי משקל
- מיומנויות הקפיצה לסוגיה הרבים – ניתור, דילוג, קפיצה ברגליים צמודות, קפיצה על רגל אחת, קפיצה לצדדים ולאחור ועוד.
- ויסות כוח – זריקה או הדיפה של אבן/קובייה אל המטרה או הרמת הגוף מהרצפה בזמן התנועה בין המשבצות.
- תכנון תנועה – כדי לדייק בקפיצה אל המשבצת הראשונה, השנייה או השלישית או בתכנון התנועה בזמן הקפיצה אל המשבצות או בין המשבצות.
- תכנון קצב התנועה – באיזה קצב קופצים ועוברים ממשבצת למשבצת.
- ניתור ונחיתה – ניתור ברגל אחת או בשתיים. ארגון הגוף ותזמון תנועת הידיים בזמן הניתור והנחיתה.
- התארגנות במרחב – ידיעת הכיוונים: ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה.
- פיתוח היכולת לשנות כיוון מבלי לאבד שיווי משקל.
