איך משפצרים כומתה (ועוד טיפים כדי לא להיראות צעיר)

הפוסט של היום יהיה קצת רחוק מעבודות היצירה שאנחנו לרוב נוטים לפרסם, אבל הפעם מדובר בשאלה שמצאנו שחוזרת על עצמה וחייבת פתרון: איך משפצרים כומתה.

אז לטובת קרובי המשפחה שלי שהם מתגייסים טריים – ולטובת שאר המתגייסים הצעירים שם בחוץ – הפוסט הזה הוא בשבילכם.

נתחיל עם השאלה הבסיסית – למה לכם בכלל לשפצר את הכומתה?

התשובה כמובן היא כדי להיראות עם פז”מ. נכון, הזמן עושה את שלו, אבל למי שלא רוצה לחכות, שיפצור הכומתה יכול להקטין את מראה הצעירות – אותו מראה שכל חייל ותיק מריח ממרחקים. כומתה משופצרת כהלכה היא מעין סמל סטטוס, שהולך לסמל לסביבה שאתם כבר לא צעירים פעורים. מה שנקרא fake it till you make it.

אז קחו את המצית וסכין הגילוח, והמשיכו לקרוא את המדריך שלנו לשפצור הכומתה בכמה צעדים פשוטים.

איך משפצרים כומתה – שלבים

כבר בתחילת שנות החמישים נדרשו חיילי צה”ל לחבוש כומתות – בהתחלה על הראש בכל זמן ולאחר מכן רק בכותפת. מה שהתחיל עם מגוון צבעים מצומצם התרחב כיום לשבעה עשר צבעים שונים. עד לשנת 2006, כל הכומתות בצה”ל היו בעלות צבעים אחידים, אך מכיוון שכל הצבעים כבר נתפסו הוחלט להעניק לחטיבת כפיר כומתה בצבעי ירוק-חום מנומר (בדומה לצבעי הסוואה).

מה שכן משותף לכל הכומתות – ללא קשר לצבען – זו העובדה שהן עשויות מצמר סינטטי. וזה מוביל אותנו לשלב הראשון:

שריפה

השלב הראשון של שפצור הכומתה יהיה לעבור על כל שטח הפנים שלה עם להבת אש בעזרת מצית ובכך ליצור את המראה ה-“שרוף” שמכבד כומתות עם פז”מ. 

הדליקו את המצית ושרפו קלות את הצמר. חשוב לכסות את כל שטח הפנים של הכומתה, גם מהצד החיצוני וגם מהצד הפנימי עד לקבלת מראה אחיד – ומנגד כדאי להיזהר משריפה של אותה הנקודה לזמן ארוך מדי – זה עלול ליצור חורים.

עשו את זה בזהירות, ובמקום פתוח.

גילוח

אחרי שהכומתה שלנו חרוכה משני צדדיה, הסיבים משוחררים יותר וזה הזמן לעבור לשלב הבא – הגילוח. מומלץ לעשות את זה בעזרת סכין גילוח חד פעמי, אבל גם סכין יפנית או אולר יכולים לעשות את העבודה.

יש לנסות ולהקפיד על גילוח אחיד ויסודי בצד החיצוני של הכומתה (אתם אמורים לראות את העיגולים שמהווים את הבסיס של התפירה של הבד). בצד הפנימי אין צורך להיות עד כדי כך יסודיים אלא רק להסיר את הקצוות השרופים על מנת שלא יציקו.

השטחה

בשלה הזה ננסה להשטיח את הכומתה כמה שיותר. אפשר לעשות את זה על ידי השארה של הכומתה מתחת למשהו כבד (כמו ערימת ספרים למשל) למשך כמה שעות, או באמצעות גיהוץ – לא של הכומתה ישירות, אלא של בד שנניח עליה. המטרה בשלב הזה היא לגרום לכומתה להיראות כמה שיותר דקה – סממן מובהק של פז”מ.

כביסה

השלב הבא בתשובה לשאלה “איך משפצרים כומתה” הוא פשוט – עושים לה כביסה.

זה לא חייב להיות במכונת כביסה רצינית – מספיק להשרות את הכומתה במים חמים עם סבון למשך כעשר דקות – אבל המטרה הראשונית פה היא להסיר את הריח השרוף שנותר לנו מהשלב הראשון. לאחר מכן, כאשר הכומתה עדיין רטובה, זו הזדמנות להפעיל עליה קצת לחץ חיצוני ידני ולעקם אותה לצורה הרצויה.

מהי הצורה הרצויה? אין לי איך להסביר את זה בכתיבה. אבל אם ראיתם מספיק כומתות של אחרים אתם כנראה מבינים למה אני מתכוון – כומתה שהיא מצד אחד עגולה ומצד שני סימטרית, כזו שנראית שעברה משהו בחיים אך עדיין יש בה כוח, מקופלת מספיק ליום יום אבל ישרה כשצריכים אותה באירוע רשמי.

תמעכו את הכומתה הלחה שלכם עם הידיים או שתשימו אותה תחת לחץ של חפץ כבד למעט זמן עד שהיא תקבל את הצורה שאתם רוצים. אם אתם רוצים להוסיף לכומתה עיגול, נסו לגלגל אותה לצורת שבלול ולהשאיר אותה לזמן מה בכוס (ריקה).

ניתן לחזור על התהליך כמה פעמים עד לקבלת התוצאה הרצויה, אז אל תילחצו אם זה לא מושלם בפעם הראשונה.

איך משפצרים סיכה של כומתה

 על כל כומתה יש גם סיכה – למען הדיוק קיימות כ-22 סיכות כומתה שונות, המייצגות את החיל או החטיבה אליהן שייך כל חייל – וגם אותה חשוב לשפצר על מנת שלא לפגום במראה הפז”מי הרצוי.

איך עושים את זה? בקלות. משפשפים.

פשוט לוקחים את הסיכה ומשפשפים אותה על מנת להסיר את הציפוי שלה ולחשוף את המתכת שמתחת – זה יכול להיות על הרצפה, בעזרת אבן או אפילו סקוץ’ של הכלים – שם המשחק פה הוא סבלנות והתמדה.

כדי שהסיכה תשב כמו שצריך על הכומתה, ניקח חתיכת קרטון דק וגמיש ונייצר בסיס עבורה (פעם היו משתמשים בכרטיס טלכרד שכל חייל היה מקבל בגיוס – היום צריכים להיות יצירתיים יותר). נעשה את זה באמצעות גזירה של הצורה של הסיכה בקרטון – נתקע את הסיכה בו ואז נגזור סביב ככה שיקבל את הצורה של הסיכה. לאחר מכן, נחבר את הסיכה לכומתה כך שהקרטון יהיה בצד הפנימי שלה, והסיכה בחיצוני.

וזהו, בסוף התהליך קיבלנו כומתה מושקעת ויפה, שכיף ללכת עמה על הכתף. נסיים עם המלצה אחרונה: חכו עם התהליך הזה עד לכומתה שאתם מקבלים לטווח ארוך – אין טעם להשקיע בכומתת בקו”ם בצבע ירוק זית שאתם הולכים להחליף בכומתה צבעונית של היחידה אליה תגיעו.

קצת סבלנות יא צעירים 🙂