מריונטות הן בדרך כלל בובות גדולות ויקרות שעשויות מעץ, מבד ומחומרים אחרים. הכנת מריונטות מסורתיות באופן ידני היא מיומנות שאנשים משקיעים שנים רבות על מנת לרכוש ולשכלל. עם זאת, זה יחסית פשוט להכין מריונטה מגזרי נייר, ואתם יכולים אפילו להכין אחת מחימר או עיסת נייר, המדמים את המראה של בובות העץ המורכבות יותר.
בפוסט של היום נלמד איך להכין מריונטה לילדים, פעילות מהנה וחווייתית שמלמדת כישורי מוטוריקה עדינה ועוזרת לפתח את הדמיון והיצירתיות.
איך להכין מריונטה מנייר
1 – ציירו את הדמות. הניחו קרטון או בריסטול על משטח ישר ושרטטו את חלקי הגוף הבודדים של המריונטה. הבובה תזדקק לשתי זרועות נפרדות, שתי רגליים נפרדות וחתך פלג גוף עליון (עם הראש מחובר אליו).
2 – גזרו את החלקים. קשטו את הבובה המשורטטת וצבעו אותה בעזרת טושים, עפרונות צבעוניים או צבע ומכחול, וגזרו את החלקים השונים.
3 – הניחו את המריונטה מורכבת. הרכיבו את הבובה עם הפנים כלפי מעלה על משטח ישר. הניחו תחילה את חתיכת פלג הגוף העליון, ואז סדרו את הידיים והרגליים על המריונטה כך שקטע קטן מכל אחד מהם יחפוף לחתיכה הזו.
4 – צרו את המפרקים. דחפו נעץ או מסמר קטן דרך כל מפרק של הבובה. נקבו חורים בנייר אם הוא עבה מדי מכדי לנקב אותו על ידי הנעץ בלבד. המפרקים צריכים להישאר רופפים וגמישים מספיק כדי שהגפיים ינועו בקלות.
5 – צרו את הידית. הניחו שני מקלות קרטיב או עפרונות וצרו מהם צורה של צלב. הדביקו את המקלות במקום בו הם מצטלבים.
6 – קישרו חוטים. השחילו מחט עם חוט דיג או חוט תפירה חזק וחוררו חור דרך הקרטון, ממש מעל הברכיים ופרקי כף היד, וקישרו את החוט דרכו. השאירו חוט ארוך מספיק המשתרע מכל קטע, כך שיהיה ארוך מספיק כדי להגיע למקלות, שצריכים להיות לפחות כ-20 ס”מ מעל הכתפיים של הבובה (אפילו יותר אם הראש גדול).
7 – חברו את החוטים למקלות. קשרו את החוט המשתרע מכתפי הבובה למרכז צלב המקלות. קשרו כל אחד מארבעת החוטים המחוברים לגפיים של הבובה לזרוע בודדת של הצלב. מומלץ לסגור על קשר באמצעות נגיעה של דבק נוזלי על מנת לוודא שהוא לא נפרם.
מריונטות מקצועיות יותר
באותה צורה בה הכנו את המריונטה מהנייר אנחנו יכולים לייצר אחת “מקצועית” יותר, בה הבובה תהיה עם נפח ומראה מציאותי יותר. נעשה זאת באמצעות בניית שלד מחוטי ברזל, נייר אלומיניום וציפוי שלו בחימר או עיסת נייר.
1 – צרו את השלד. כופפו, חתכו וישרו חוטי ברזל עד לקבלת חתיכה אחת לכל חלק בגוף של המריונטה. נסו לעשות לולאה קטנה מחוט הברזל בכל קצה של כל קטע – הלולאות האלו יהפכו למפרקים של הבובה. עבור הראש, נשאיר לולאה היוצאת גם מהחלק העליון של הראש.
2 -הוסיפו נפח. קמטו רדיד אלומיניום ולפפו אותו סביב כל אחד מהחלקים השונים של הבובה. נייר הכסף יתנהג כמו מעין שריר, ויעניק למריונטה נפח כלשהו. אל תוסיפו יותר מדי ואל תתעמקו במראה החיצוני – אנחנו הולכים לכסות את נייר האלומיניום עם חימר.
3 – הוסיפו את החימר או עיסת הנייר. עצבו את הצורה החיצונית של כל אחד מחלקי המריונטה באמצעות החימר וגלפו אותו עד לקבלת המראה הרצוי. השאירו את הלולאות חשופות.
4 – אפייה או ייבוש. במידה והכנתם את החלקים מחימר, אפו אותו בתנור או תנו לו להתייבש בהתאם לסוג החומר. זו נקודה בה ניתן גם לצבוע את החלקים, במידה ובא לכם. להרחבה נוספת בהקשר הזה, מומלצים לקרוא פוסטים שכתבנו:
- איך לפסל בדאס: המדריך השלם לעבודה עם דאס
- איך צובעים חימר יבש או דאס בכמה שלבים פשוטים
- עיסת נייר: מתכונים ביתיים מעיתונים או נייר טואלט (מדריך מצולם)
5 – הרכיבו את הבובה. חברו את הלולאות ליצירת המפרקים לבובה.
6 – צרו את הידית. רכשו ידית מוכנה מראש או צרו אחת באמצעות שני מקלות קרטיב ודבק, כמו שכבר תיארנו.
7 – חברו את החוטים. חברו חוטים בברכיים ובפרקי כף היד, וקשרו אותם לאחת הלולאות המשותפות. לאחר מכן, חברו חוט המחבר את לולאת הראש למרכז הצלב של הידית.
8 – גימור סופי. המריונטה הבסיסית שלנו מוכנה, זה הזמן להוסיף לה צבע, לצייר פרטים ואפילו להלביש אותה בבגדים. זה ייתן ליצירה שלנו מראה סופי נהדר.
מה זה מריונטה?
מריונטה (המקור מצרפתית: marionette) – לפעמים נקראת גם פשוט “בובה על חוט” – היא בובה המופעלת באמצעות חוטים הקשורים לגפיים של הבובה ולראשה.
מקורן של המריונטות הוא כבר מהעת העתיקה, וניתן למצוא זכר להן כבר ביוון העתיקה. לפי ויקיפדיה, בכתביו של קסנופון משנת 422 לפנה”ס מוזכרות “בובות על חוט” אשר נעשה בהם שימוש בטקסים דתיים – וגם הרודוטוס, אפלטון וארכימדס הזכירו את המריונטות בכתביהם, הפעם מהכיוון המדעי יותר.
כיום, מריונטות משמשות גם כמשחק ילדים וגם באופן מקצועי יותר, בהצגות תיאטרון בובות (כאשר המריונטה גלויה לצופה בעוד שהמפעיל מוסתר מאחורי מסך, או לובש בגדים שחורים על מנת שלא להיראות).
