אז מה זה צפרא טבא? בגדול, מדובר על ביטוי בארמית שמשמעותו, בגדול, היא “בוקר טוב”. היום נדבר בקצרה על פירוש הביטוי והמקורות שלו.
לפי מילוג (המילון העברי החופשי ברשת), פירוש ההגדרה הוא:
ברכה שנאמרת בבוקר, בעיקר כאשר נפגשים לראשונה ביום מסויים, בוקר טוב.
למילה הארמית “צפרא” יש גם מקבילה עברית: “צפרירים”. בעברית המודרנית, “צפריר” הוא ביטוי המתאר את רוח הבוקר או זוהר אור הבוקר, כמו בשירו של ביאליק “צפרירים”: צַפְרִירֵי הַבֹּקֶר מְשַׂקְּרִים אֵלָי.
הביטוי הזה מוכר כבר מהמאה ה-17, ושימש לא מעט את סופרי תקופת ההשכלה (מגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם – והתאפיינה בסגנון גבוה ופורמלי שנשאב מהמקרא והספרים בעברית של ימי הביניים. ראשיתה כהשקפה מגובשת בשנות ה-70 של המאה ה-18 וסיומה לקראת סוף המאה ה-19, עם עליית הלאומיות היהודית).
צפרא טבא בתרבות
הביטוי ידוע בעיקר בזכות הופעתו במערכון “הכה את המומחה” של הגשש החיוור, בו נאמר הציטוט:
“צפרא טבא, גברת זליבנסקי..”
“אבל קוראים לה מועלם..”
הגשש החיוור, “הכה את המומחה”
על הארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה.
עולי בבל שהגיעו לישראל בתקופת בית שני הביאו אתם השפה הזו – שהייתה אז השפה הרווחת של האימפריה הפרסית – לארץ. באותה התקופה הארמית שימשה גם בכתבי קודש יהודיים, כגון ספר עזרא וספר דניאל בתנ”ך, המשנה (במובאות), התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, תרגום אונקלוס, תרגום יונתן וספר הזוהר.
עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל במאה ה-7 החל תהליך הדרגתי של התאסלמות וקבלת התרבות הערבית בקרב האוכלוסייה במזרח התיכון. המתאסלמים מקרב דוברי הארמית עברו בהדרגה לדבר ערבית, והארמית נשארה שפתם של היהודים והנוצרים.
באותו התקופה, ניכרת השפעה של הארמית על השפה הערבית הסורית, ועד היום אפשר למצוא בה מילים ביטויים ומבנים תחביריים, שמקורם בארמית. קהילות קטנות המדברות את השפה השתמרו עד המאה ה-20, אם כי חלו שינויים גדולים באופי השפה. כיום, רק כ-400 אלף אנשים דוברים ארמית, בעיקר בסוריה, כורדיסטן וקהילות בכפרים בעיראק, באיראן, בטורקיה, בגאורגיה, ובארמניה.
בכל מקרה, הם כנראה אומרים אחד לשני “צפרא טובה”.
