עיסת נייר היא חומר גלם פיסולי שניתן להכנה עצמית מחומרים ביתיים. העיסה תשמש אותנו ליצירה, לפיסול ולמשחק.
ניתן להכין את העיסה בשיטות שונות ומכמה סוגי נייר שונים – מנייר טואלט או מנייר טישו, מנייר עיתון, מנייר משרדי ואפילו מבריסטול. מכל סוג של נייר תתקבל עיסה בעלת מרקם שונה, ודרך ההכנה תיאלץ להיות תואמת. בפוסט הקצר של היום אנחנו הולכות לסקור את השיטות השונות להכנת עיסת נייר.
אבל לפני – למה זה טוב בכלל?
למה להכין עיסת נייר ביתית
מעבר לעבודה שמדובר על חומר גלם שימושי, חזק, זול וקל להכנה – להכנת עיסת נייר באופן ביתי יש כמה יתרונות נוספים:
עבודה משותפת עם הילדים – העבודה המשותפת – החל משלב הכנת עיסת הנייר עצמה ועד שלבי העיצוב, הבנייה והיצירה -מבטיחה הנאה וסיפוק גדולים יותר מבחינת יצירת “יש מאין”. זה מלמד את הילדים לגבי סבלנות, ועוזר להם להבין את התהליך עצמו.
מחזור – לפעולת הכנת עיסת הנייר מחומרים ביתיים או ניירות משומשים יש אפקט חינוכי, המדגיש את חשיבות המחזור והשימוש החוזר בחומרים זמינים.
יצירתיות – הכנת העיסה בבית מאפשרת לשחק עם המרכיבים, המרקם, ואפילו להוסיף לה צבע, מה שמאפשר לנו לייצר חומר המתאים במיוחד עבור היצירה שלנו.
הכנת עיסת נייר מעיתונים – ללא דבק
ראשית, ניקח קערה גדולה ונשים בתוכה גיזרי עיתון או ניירות משומשים. את הנייר יש לגזור לחתיכות קטנות, או לגרוס במידת האפשר.
לאחר שהקערה שלנו מלאה בגזרי העיתון, נמלא אותה במים רותחים. זה לא “דיל ברייקר”, אבל עדיף להשתמש במים חמים, אשר עוזרים לפרק את הסיבים שבנייר ויוצרים עיסה חלקה יותר. נשאיר את התערובת במקומה לכמה שעות טובות, אם אפשר ללילה שלם. מנגד, נסו לא להשאיר את התערובת כך ליותר מלילה, פן היא תקבל ריח לא נעים.
לאחר מכן נשים את התעורבת במיקסר, או שנשתמש בידיים על מנת ללוש את התערובת. עם הידיים, נסחט את התערובת (מעל כלי אחר או כיור) על מנת להוציא את שאריות המים, עד שנגיע למרקם הרצוי. השלב הבא יהיה הוספת קמח – ביחס של בערך כוס קמח עבור כל שלוש כוסות של עיסה – ונמשיך לערבב.
וזהו, מפה זו שאלה של הרגשה אישית: העיסה מרגישה נוזלית מדי? הוסיפו קמח. יבשה מדי? הוסיפו מים.
הנה סיכום של הדברים בסרטון קצר:
הכנת עיסת נייר עם דבק
בעיקרון המתכון הוא זהה למתכון הקודם, רק שנשתמש בפחות קמח, ובמקביל נוסיף דבק. זה יעזור לנו להשיג עיסה חזקה ועמידה יותר.
לצורך כך נוכל להשתמש בשני סוגי דבקים.
הדבק הראשון הוא דבק פלסטי, אשר מקנה לעיסה את החוזק שלה. יש להוסיף אותו בהדרגה תוך כדי לישה של העיסה עד לקבלת מרקם משחתי ונוח לעבודה. יש להיזהר שלא להוסיף יותר מידי דבק פלסטי לעיסה, כי במקרה כזה קשה עד בלתי אפשרי לעבוד איתה.
הדבק השני בו נשתמש הוא דבק טפטים, הנמכר בכל חנות ציוד בניין (“טמבוריה”) ומגיע בצורת אבקה, אותה יש לערבב בקערה קטנה עם מי ברז (כוס מים לכל כף אבקה). התוצאה תהיה דבק טפטים במרקם ג’ל, שיקנה לעיסת הנייר שלנו גמישות רבה יותר ויעשה אותה נוחה יותר לעבודה ודביקה פחות.
נשתמש בדבקים ביחס של 1 ל-3 לטובת הדבק הפלסטי.
רכיבים:
- 1.5 כוסות נייר טואלט לח או עיסת עיתונים
- 1 כוס דבק פלסטי
- 1/3 כוס דבק טפטים
- 1/2 כוס קמח לבן
וכמובן שגם פה יש סרטון:
עיסת נייר מנייר טואלט
אולי שמת לב, אבל בסרטון האחרון הסבתא החביבה משתמשת בניירות טואלט ספוגים במים במקום בנייר עיתון. היא אומרת כי המתכון דומה בשני המקרים, אבל בהחלט יש יתרון לשימוש בנייר טואלט עבור הכנת עיסת נייר.
אז למה שנכין עיסת נייר מנייר טואלט ולא מעיתונים?
ראשית – נייר טואלט הוא נקי יותר. בנייר עיתון יש דיו (שבעבר היה מבוסס על עופרת. כיום הם טוענים שכבר לא, אבל לכו תדעו) – וזה משהו שעדיף שלא יהיה בתערובת שלנו, מכיוון שהיא יכולה לבוא במגע עם העור שלנו (ושל הילדים).
ושנית, נייר טואלט הוא זול. להכנת כמות סבירה של עיסת נייר נצטרך משהו כמו שמונה עד עשרה גלילי נייר טואלט, שעלותם היא שקלים בודדים בלבד – במיוחד שבכל מה שנוגע לעיסת נייר, נייר טואלט זול יותר הוא עדיף, כי מתמוסס טוב יותר.
מה נעשה עם זה?
אוקיי, אז יש לנו את החומר. עכשיו מה נעשה איתו?
האמת היא שהשמיים הם הגבול. עם העיסה אפשר לעשות קערות, פסלים והמון פרויקטים חמודים. הנה כמה דוגמאות:
מסכות –
פסלים –
בהמשך אעלה לפה עוד יצירות שאני עשיתי.
יש לכם רעיונות נוספים? אשמח לשמוע בתגובות!
רוצים רעיונות לעוד כמה יצירות ביתיות שאפשר לעשות בעצמכם עם הילדים? הנה עוד כמה מדריכים שכתבנו:
