וויסט הוא משחק קלפים מוכר ומאתגר, מהקטגוריה של משחקי ה”לקיחה” או הצבע השליט, כגון הברידג’. המשחק מיועד לארבעה שחקנים והוא משחק עממי שהתפתח לאורך השנים למשחק מורכב ומרתק. עקומת הלמידה של ויסט קצרה יותר מזו של ברידג’. קל יחסית ללמוד איך משחקים וויסט, ושחקנים מתחילים יכולים להגיע לרמה סבירה במהירות יחסית (מה שכנראה תרם לפופולריות של המשחק בקרב חיילים ומטיילים).
מקורותיו של הוויסט ממשחק קלפים פרימיטיבי שנקרא Ruff and Honours, שפורסם לראשונה בבריטניה במאה ה-17. המשחק זכה להצלחה משמעותית כאשר ספר הכללים הראשון עבורו יצא לאור ב-1742 בעריכתו של אדמונד הויל. מאז, הוויסט הפך לאהוב ולפופולרי בקרב שחקנים רבים.
לאורך הזמן, הוויסט התפשט מבריטניה לארצות הברית וקיבל צורות והתאמות שונות. בארצות הברית, זכה לפופולריות בגרסתו הפשוטה הידועה כ-“וויסט מינסוטה”. באנגליה נותר המשחק כמשחק של המעמד העליון. תיאור ספרותי של משחק וויסט נותן ז’ול ורן בספרו “מסביב לעולם בשמונים יום”, בו פיליאס פוג, הדמות הראשית, מכור למשחק הוויסט. פוג משחק ללא הרף, בתחילת הספר במועדון של החברה הגבוהה, אך גם ברכבת, בספינה ומקומות נוספים.
בניגוד לברידג’, הוויסט הוא משחק המעניק חופשיות רבה יותר ליוזמה אישית ולתכנון הנובעים מתוך היכולת האישית של השחקן. בוויסט, אנו רואים את האישיות והאופי של השחקן מתבטאים בצורה בולטת יותר: ברידג’ הוא משחק שלרוב בנוי על שיתוף פעולה בין שני שחקנים, אך שחקני וויסט נוטים להיות אינדיבידואליים יותר, ולא לשחק בשיתוף פעולה.
ברידג’ הוא משחק יחסית מובנה, בו קשה מאוד לסטות ו-“לנפח” את ערך היד שבידך. במשחק וויסט, לעומת זאת, מערכת ההכרזות היא פחות “מתמטית” ובנוי על מארג של פסיכולוגיה עדינה, יוזמה אישית, ואפשרויות נרחבות המבוססות יותר על יכולתו של השחקן, ופחות על היד שקיבל בערבוב אקראי של הקלפים.
איך משחקים וויסט?
במשחק של וויסט, משתמשים בחפיסת קלפים סטנדרטית המכילה 52 קלפים. סדר הקלפים במשחק הוא מהכי גבוה לנמוך, כאשר האס הוא הקלף הגבוה ביותר ו-2 הוא הקלף הנמוך ביותר. המשחק מותאם לארבעה שחקנים, שמתחלקים לשני זוגות שותפים, כל אחד יושב ממול לשותפו.
נהוג לעשות את החלוקה לזוגות באמצעות שליפה של קלפים מהחפיסה, ושני השחקנים עם הקלפים הגבוהים ישחקו יחד מול שני השחקנים עם הקלפים הנמוכים. כל שחקן נדרש לצבור נקודות על ידי לקיחת “לקיחות” במהלך המשחק, והמנצח הוא הזוג שמשיג כמות מסוימת של נקודות ראשון.
ערבוב וחלוקה
המשחק מתחיל עם ערבוב הקלפים (כל שחקן יכול לערבב את הקלפים). לאחר מכן, הדילר מחלק את הקלפים לשחקנים על פי כיוון השעון עד שכל שחקן מקבל 13 קלפים. הקלף האחרון מונח עם הפנים מעלה על מנת לקבוע את הסדרה השלטת.
הסדרה השלטת אלה הם הקלפים שנחשבים לחזקים יותר מאשר קלפים שאינם מסדרת השליט, ושגוברים עליהם בלקיחה (אלא אם כן שליט גבוה יותר מונח על השולחן כחלק מהלקיחה). ברוב המשחקים הללו, אי אפשר לשחק קלף שליט אם יש בידך קלף מהסדרה הנדרשת ללקיחה – בעוד שבמשחקים בודדים דווקא ניתן לעשות זאת. התוצאה היא שמי שהניח את קלף השליט ככל הנראה יזכה בלקיחה שהתחילה מקלף שאינו מסדרת השליט.
מהלך המשחק
כל סיבוב מתחיל עם השחקן משמאל לדילר שמשחק קלף ראשון. כל שחקן יוכל לשחק קלף מאותה הסדרה כפי שהקלף הראשון שהונח, אם יש בידו קלף מאותה הסדרה. במקרה שלא, הוא יכול להניח קלף מסדרה אחרת. הקלף הגבוה ביותר מהסדרה שהונח יכול לקחת את הלקיחה, אלא אם כן הסדרה השלטת הונחה, ואז הקלף הגבוה ביותר מהסדרה השלטת לוקח את הסיבוב.
מנצח הסיבוב מוביל את הסיבוב הבא. המשחק ממשיך עד שכל 13 הסיבובים שוחקו, ואז סופרים את הנקודות. במידה ולאף צמד אין מספיק נקודות לניצחון במשחק מחולקת יד נוספת. לאחר כל לקיחה הלוקח יניח את ארבעת הקלפים בנפרד עם הפנים מטה. בטרם שוחק סיבוב נוסף רשאי כל שחקן לבקש לראות את הקלפים מהסיבוב האחרון בלבד.
ספירת נקודות
ניקוד המשחק מבוסס על מספר הלקיחות שלקח כל צמד שחקנים. המשחק ממשיך עד שאחד הצמדים משיג כמות נקודות ספציפית שהוגדרה מראש, ואז המשחק מסתיים. לאחר שכל 13 הסיבובים שוחקו, הצמד שזכה ביותר לקיחות יקבל נקודה אחת נוספת על כל לקיחה מעבר ל-6. המשחק מסתיים כאשר אחד הצמדים מגיע ל-5 נקודות, אך יש גרסאות שונות של המשחק בהן מוסכם לשחק עד סכום גבוה יותר של נקודות.
וויסט ישראלי
ויסט ישראלי הוא משחק קלפים מסוג משחקי ה”לקיחה” או “הצבע השליט” (Trump Card). המשחק הוא גרסה של משחק הוויסט הקלאסי, אשר התפתח בקרב חיילי צה”ל בשנות השמונים של המאה העשרים, ועודו פופולרי בקרב חיילים ומטיילים.
(למשחק דומה ראו: יניב)
איך משחקים וויסט ישראלי?
הקלפים מדורגים על פי צורתם ועל פי מספרם. הדירוג על פי מספרים מהחזק לחלש: אס (A), מלך (K), מלכה (Q), נסיך (J), 10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2 הדירוג על פי הצבע מהחזק לחלש: ללא שליט, עלה, לב, יהלום, תלתן.
חלוקת הקלפים:
סיבוב במשחק מתחיל בחלוקת כל הקלפים לארבעת השחקנים. המחלק מתחלף כל סיבוב עם כיוון השעון כך שתמיד השחקן שיושב משמאלו של המחלק הנוכחי יחלק בסיבוב הבא. כל שחקן מקבל 13 קלפים שנשארים מוסתרים מעיני שאר השחקנים.
הכרזות:
וויסט ישראלי הוא משחק בו מתקיימים שני סיבובי הכרזות: הכרזה הקובעת את השליט, והכרזת חוזה.
ההכרזה הקובעת את הצבע השליט מתקיימת באופן הבא:
לאחר חלוקת הקלפים, השחקן היושב משמאלו של המחלק “מדבר”. הוא יכול לבחור אחת משתיים: לומר “עבור” (פאס), או להכריז. הכרזה כוללת מספר לקיחות עתידי (חוזה) בהינתן שליט נתון. למשל: “5 לב” משמעה: “אם השליט יהיה לב אני מתחייב להכריז חוזה של 5 לפחות”. כלל בסיסי הוא שההכרזה המינימלית בשלב זה היא 5. במילים אחרות, אם השחקן לא מוכן להתחייב לקחת 5 לפחות, הוא אומר “עבור”. החריג לכלל זה היא הכרזה “ללא שליט”. זו חייבת להיות 7 לפחות (במילים אחרות – אין אפשרות להכריז פחות מ-7 ללא שליט).
בשלב הבא מגיע תור השחקן שיושב משמאלו של הדובר הקודם “לדבר”. הוא יכול לומר “עבור” או להכריז הכרזה גבוהה יותר מזו שכבר הוכרזה. במידה והכריז השחקן “עבור” יימשך סבב ההכרזה בין הנותרים. הכרזה גבוהה יותר יכולה להיות גבוהה בצבע (למשל 5 עלה גובר על 5 יהלום), או בכמות (למשל 6 לב גובר על חמש עלה).
מכאן, סבב הדוברים ממשיך. ההכרזה הקובעת את השליט נקבעת ברגע ששלושה שחקנים הכריזו “עבור”, כלומר – כל השחקנים אישרו שאין ברשותם הכרזה גבוהה יותר מהאחרונה שהוכרזה. בשלב זה נקבע הצבע השליט. השחקן שקבע אותו מכונה “כרוז”. משמעות כלל זה הוא ששחקו יכול לבחור שלא להכריז (כלומר לומר “עבור”) ולשנות את דעתו לאחר ששחקו אחר הכריז (ובלבד שלא נאמר שלוש פעמים “עבור”). מצב מעניין הוא המצב בו אף אחד מארבעת השחקנים לא הכריז, כלומר נאמר ארבע פעמים “עבור”. במצב זה מתקיים סיבוב “PASS” בו ההכרזה המינמלית היא 6.
אם לאחר סיבוב PASS ראשון נוצר שוב מצב בו אין הכרזות, מתבצע סיבוב PASS שני. ההכרזה המינימלית בו היא שבע, באם גם בו אין הכרזות מתבצע סיבוב PASS שלישי. ההכרזה המינימלית בו היא שמונה. אם גם בו אין הכרזות – מחולקים הקלפים מחדש והסיבוב מתבטל. חשוב לצייו כי מינימום הכרזת שבע “ללא שליט” תקף גם ב”PASS” כמובן שבPASS שלישי המינימום הוא שמונה.
הכרזת חוזה:
לאחר שנקבע מהו הצבע שליט, מגיע סיבוב הכרזות נוסף בו נקבעים ה”חוזים” – היינו מספר הלקיחות אותו מתחייבים השחקנים לקחת. השחקן שהכריז על הצבע השליט (הכרוז) מכריז כמה לקיחות ייקח (מתוך 13 סיבובים) ההכרזה שלו חייבת להיות על מספר לקיחות הגדול או שווה למספר שאיתו קבע את הצבע השליט. השחקן שמשמאלו מכריז אף הוא. וכך גם השניים הנוספים.
חשיבות מיוחדת יש לשחקן האחרון שמכריז: מאחר שאסור שסך כל ההכרזות יהיה 13, שכן אז יעמדו כל השחקנים בהכרזותיהם, ולמשחק לא תהיה משמעות. לכן השחקן האחרון הוא המחליט האם יהיו יותר הכרזות ממספר הלקיחות (משחק Up) או פחות הכרזות ממספר הלקיחות (משחק Down). פירושו של משחק Up הינו כי לפחות אחד מהשחקנים ייקח פחות משהכריז, ולפיכך יש לקחת כמה שיותר לקיחות. פירושו של משחק Down הינו כי לפחות אחד מהשחקנים ייקח יותר משהכריז, ולכן יש להזהר בקלפים שלוקחים.
מצד אחד- יש יתרון לשחקן שמכריז אחרון – שהרי הוא היחידי שידע בוודאות את התמונה הכוללת של ההכרזות. מצד שני – יש לו חסרון – ההכרזה שמסכמת את סך כל ההכרזות לשלוש עשרה אסורה עליו. זו מגבלה חמורה, שהרי, בהסתברות גבוהה ובהינתן שחקנים מנוסים ורציונליים – זו תהיה בדיוק ההכרזה הכדאית לו ביותר.
תור במשחק:
לאחר שקיבלו השחקנים קלפים, והכריזו על הצבע השליט משחקים השחקנים בסיבובים. הכרוז שם את הקלף הראשון בסיבוב, ושאר השחקנים חייבים לשים קלף מאותו צבע אם יש כזה ברשותם. (שחקן שלא זרק קלף מצבע הפתיחה למרות שהיה כזה ברשותו, ונתפס לאחר מכן, נקנס במאה נקודות, גם אם הטעות הייתה בתום לב, כפי שקורה במרבית המקרים, שכן מרמה שכזו סופה תמיד להתגלות. הסיבה לקנס היא שטעות שכזו מבטלת את הסיבוב ועשויה להזיק מאוד לשקנים שעמדו לעמוד בהכרזותיהם).
אם שחקן אינו יכול לשים קלף מאותו צבע הוא יכול לזרוק קלף כלשהו שאינו שליט (ואז הוא יפסיד את הלקיחה בוודאות, ללא תלות בגובה הקלף שזרק), או שהוא יכול לחתוך בעזרת קלף שליט. לאחר הנחת ארבעת הקלפים, מי שזרק את הקלף החזק ביותר הוא הזוכה. קלף מן הצבע השליט, חזק יותר מקלף מצבעים אחרים.
השחקן שלוקח את הסיבוב הנוכחי הוא זה שמוביל בסיבוב הבא. מהלך לדוגמה (היהלום הוא השליט): שחקן א’ מוביל עם 9 תלתן, שחקן ב’ Q תלתן, שחקן ג’ 7 מעויין, שחקן ד’ 8 תלתן. שחקן א’. נשים לב שלשחקן ג’ לא היו תלתנים, אחרת היה חייב לשים תלתן. לכן הוא עומד בפני שתי אפשרויות, להיפטר מקלף שאינו חותך, או לשים חותך ולנסות לקחת את הלקיחה. לשחקן ד’ היו תלתנים ולכן הוא היה חייב לשים אחד, לכן שחקן ג’ ששם את החותך לוקח את הסיבוב. אם לדוגמה לשחקן ד’ לא היה תלתן, הוא היה יכול גם לחתוך עם חותך גבוה יותר מ-7 ולקחת את הלקיחה. כאשר משחקים ללא שליט, הכללים זהים אולם כמובן שלא קיימת אפשרות לחתוך (שכן אין שליט). במקרה זה שחקן שאין בידו קלף מהסוג שאיתו פתח המוביל בתור, בהכרח מפסיד את הלקיחה.
מטרת המשחק היא לעמוד בהכרזה על מספר הלקיחות, ולהימנע ממצב של יותר או פחות לקיחות ממה שהכריז השחקן.
הניקוד:
ככלל, (בחריג של שחקן שהכריז 0) אם עמד השחקן בהכרזתו, יקבל את מספר הלקיחות בריבוע ועוד עשר. למשל – אם הכריז השחקן כי ייקח שלוש לקיחות ועמד בהכרזה זו – יקבל 19 נקודות. ככלל, אם לא עמד השחקן בהכרזתו (בחריג של שחקן שהכריז 0), על כל לקיחה שלקח יותר או פחות מן המספר שהכריז ירדו לו 10 נקודות. כך למשל אם הכריז שייקח ארבעה קלפים ולקח שישה, ירדו לו 20 נקודות.
אם הכריז השחקן שייקח אפס לקיחות ועמד בהכרזתו – אם המשחק ב-Down (כלומר פחות מ13 לקיחות הוכרזו) יקבל 50 נקודות. אם המשחק ב-Up יקבל 25 נקודות.
אם הכריז השחקן שייקח אפס לקיחות ולא עמד בהכרזתו (הן ב- Up והן בDown) – יקבל השחקן 50- נקודות אם לקח לקיחה אחת, ויקבל 10 + נקודות עבור כל לקיחה נוספת. כלומר אם הוכרז שייקח 0, ולקח לקיחה אחת יקבל -50 נקודות, אם לקח שתי לקיחות -40 נקודות, וכיו”ב. ברור שברגע שהשחקן שהכריז 0 לקח אפילו לקיחה אחת, עליו לשאוף לקחת כמה שיותר לקיחות מאותו הרגע, על מנת לצמצם את הנזק. הדבר הופך הכרזת אפס למסוכנת מאוד (עקב הסיכון למינוס גבוה), כמו כן הכרזה באפס עשויה להכניס אלמנט כאוטי למשחק, למשל, משחק ב-down, שבו האפס לקח לקיחה אחת, עשוי להפוך במהירות למשחק ב- Up, עקב לקיחות נוספות שיקח השחקן (תופעה המכונה בסלנג “הלך ה-Under”).
וריאציות שונות:
ישנם המשחקים את המשחק עם כללי משחק או ניקוד שונים.
ישנם המשחקים ללא שליט, או במינימום הכרזה של 5 ולא 7.
יש הנוהגים לשחק וויסט ישראלי גם עם שלושה שחקנים. (לרוב, בלית ברירה, כי חסרה “יד רביעית”). ניתן לעשות זאת בשתי צורות:
- מוציאים את התלתנים מהחפיסה. כל שחקן מקבל 13 קלפים, המשחק מתנהל כרגיל.
- מוציאים את כל הקלפים שמספרם 2, 3 ו 4. כל שחקן מקבל 12 קלפים. בצורת משחק זו ההכרזות, בדר”כ, גבוהות יותר (שכן ההסתברות לריכוז גבוה של צבע ספציפי אצל כל שחקן גבוהה יותר), דבר הפוגם באיזון של המשחק והניקוד.
יש המשחקים בלא PASS (חלוקה חוזרת אם אין הכרזות) יש המשחקים עם PASS, אולם אינם מעלים את המינימום הנדרש להכרזה בכל סיבוב PASS.
יש המורידים 15 נקודות עבור הנפילה הראשונה בהכרזות של 7 ומעלה.
ניתן לשחק וויסט ישראלי אונליין, למשל באתרים iwhist או solnet.
