קנַסְטָה הוא משחק קלפים מסדרת המשחקים דמויי רמי. מטרת המשחק היא ליצור סדרות של קלפים מאותה דרגה (סדרה כזו נקראת קנסטה), ואז לצאת על ידי משחק בכל הקלפים שביד או היפטרות מהם. היום נלמד איך משחקים קנסטה ונכיר את הגרסאות השונות של המשחק.
המשחק פותח בבואנוס איירס, ארגנטינה, ומונטווידאו, אורוגוואי, בשנות ה-40 ונעשה פופולרי בארצות הברית ובבריטניה משנות ה-50 ואילך. השם קנסטה (Canasta), מהמילה הספרדית ל-“סל”, נובע כנראה מהמגש המוצב במרכז השולחן כדי לשמור על הקלפים שלא חולקו. וריאציות של המשחק הן “סמבה” ו-“בוליביה” (נדבר עליהם בהמשך).
מטרת המשחק היא לצבור נקודות על ידי ביצוע כמה שיותר שילובים, במיוחד קנסטות. שילוב הוא שלושה קלפים או יותר מאותו מספר, ללא קשר לצבע. קנסטה היא שילוב של שבעה קלפים או יותר. ניתן להגדיל את השילובים על ידי הוספת קלפים מאותו מספר או של קלפים חופשיים (ג’וקרים ו-2). שילובים שנעשו על ידי שני השחקנים נפרסים יחד מול אחד מהם. הצד הראשון שמגיע ל-5,000 נקודות מנצח.
ערכי הקלפים הם:
- ג’וקר (מכונה גם ג’וקר גדול) – 50 נקודות.
- שתיים (מכונה גם ג’וקר קטן), אס – 20 נקודות
- מלך, מלכה, נסיך, עשר, תשע, שמונה – 10 נקודות
- שבע, שש, חמש, ארבע – 5 נקודות.
- שלוש שחור (3♣ או 3♠)- 5 נקודות. אינו משמש להורדות אלא נספר רק לאחר שמסתיים סיבוב.
- שלוש אדום (3♥ או 3♦)- 100 נקודות. אינו משמש להורדות אלא נספר רק לאחר שמסתיים סיבוב.
איך משחקים קנסטה
אז איך משחקים קנסטה?
הצורה הפופולרית ביותר של המשחק משוחקת על ידי ארבעה שחקנים בשני זוגות, כאשר שותפים יושבים זה מול זה מעבר לשולחן. נעשה שימוש בחבילה של 108 כרטיסים, הכוללת שתי חבילות סטנדרטיות של 52 כרטיסים בתוספת ארבעה ג’וקרים. ג’וקרים ו-2 הם “קלפים חופשיים” וניתן לשחק בהם כמו כל קלף מלבד 3.
המשחק נפתח כשלכל זוג, או שחקן, יש אפס נקודות. המחלק (הדילר), אשר בראשית המשחק נבחר באקראי, ולאחר מכן עם כל סיבוב עובר התפקיד לשחקן הבא עם כיוון השעון, טורף את הקלפים ונותן לשחקן שמימינו לחצות את החפיסה. הוא אז מחלק 11 קלפים לכל שחקן, מניח את היתרה כקופה עם הפנים כלפי מטה ופותח את הקלף הראשון בקופה, שיהיה הראשון בערמת הקלפים. במקרה שהקלף הראשון הוא שלוש אדום או אחד מן הקלפים החופשיים, פותחים קלף נוסף על גביו, עד אשר הקלף העליון אינו מאלה הנ”ל. שחקן אשר קיבל לידו שלוש אדום, מניח אותו בצד ולוקח קלף אחר מהקופה במקומו. השלוש האדום יישמר עד לספירת הנקודות בתום הסיבוב.
ראשון לשחק הוא השחקן שמשמאל למחלק. השחקן יכול לבחור אם לקחת קלף מהקופה או לקחת את הערימה, וזאת בתנאי שהוא יכול לרדת, כפי שיוסבר להלן. אם בראש הערימה קלף חופשי או שלוש שחור, לא ניתן לקחת את הערימה. אם לקח השחקן מהקופה קלף שלוש אדום, הוא מניחו בצד ולוקח קלף נוסף במקומו. אל קלפים שכבר הורדו ניתן להוסיף קלפים בני אותו מספר, או קלפים חופשיים, בטרם מסתיים התור. בסוף התור על השחקן לזרוק קלף מידו אל הערימה. התורות עוברים עם כיוון השעון. הסיבוב מסתיים באחד משני מקרים: כאשר אחד השחקנים נפטר מכל הקלפים שבידו, אך לצורך כך על הזוג, או השחקן המסיים, להשלים שתי קנסטות, או כאשר נגמרים הקלפים בקופה. בסיום הסיבוב סופרים את הנקודות, לפי המתאר שמובא להלן.
הזוג, או השחקן, המנצח הוא הראשון שחוצה את סף 5,000 הנקודות, אך ישנן גרסאות בהן סף זה גבוה יותר.
ירידה
ירידה היא הנחה של קלפים על השולחן אשר נצברים ליצירת קנסטה. ירידה חדשה מתבצעת על ידי הנחת שלושה קלפים או יותר מאותו דרגה עם הפנים כלפי מעלה על השולחן; לפחות שניים מהם חייבים להיות קלפים טבעיים ולא יותר משלושה קלפים פראיים. כל זוג, או שחקן, צובר את ירידותיו בנפרד מיריבו. ירידה חוקית היא ירידה שבה יש לפחות שלושה קלפים הנושאים אותו מספר, כאשר מתוך קלפים אלה שניים לפחות חייבים להיות טבעיים, כלומר לא קלפים חופשיים (ג’וקר גדול או קטן), ומספר הקלפים החופשיים אינו עולה על מספר הקלפים הטבעיים. דוגמאות לירידות חוקיות: 8-8-8; 2-K-K; ג’וקר-9-9-9-2-2.
לצורך הירידה הראשונית, יש לעבור סף מסוים של נקודות, בהתאם למספר הנקודות שיש לזוג, או לשחקן, באותו סיבוב:
- פחות מ-0: 15
- 0 – 1,495: 50
- 1,500 – 2,995: 90
- יותר מ-3,000: 120
בגרסאות בהן סף הנקודות לסיום המשחק גבוה מ-5,000, יש לעבור בירידה הראשונית סף של 150. מרגע שזוג, או שחקן, ירד בפעם הראשונה, הוא אינו מחויב עוד לרדת במינימום מסוים של נקודות.
אם לאחר השלמת הקנסטה יש בידי הזוג, או השחקן, שהשלים את הקנסטה קלף בן אותו המספר, הוא יכול להוסיפו, כך שייחשב בניקוד בתום הסיבוב. כך בעצם הוא מגדיל את הקנסטה על ידי הוספת קלף אחד או יותר מאותו דרגה או קלפים חופשיים.
כאשר היא מכילה שבעה קלפים או יותר, היא הופכת לקנסטה ומוספת לערימה עם קלף אדום למעלה (במידה ומורכבת כולה מקלפים טבעיים), אחרת, קלף שחור מונח מעליה. הוספת קלף חופשי לקנסטה אדומה הופכת אותה לקנסטה שחורה, והקלף העליון שלה משתנה בהתאם.
קנסטה היא סדרה של שבעה קלפים בני אותו מספר. קנסטה נקייה איננה מכילה קלפים חופשיים (ג’וקר או שתיים). היא מסומנת באמצעות קלף אדום בראשה, ולכן נקראת גם קנסטה אדומה. שוויה 500 נקודות. קנסטה מלוכלכת היא קנסטה המכילה קלפים חופשיים. מספר הקלפים החופשיים בה מוגבל עד לשלושה, כלומר יש צורך בארבעה קלפים “רגילים” לפחות. היא מסומנת באמצעות קלף שחור בראשה, ולכן נקראת גם קנסטה שחורה. שוויה 300 נקודות.
כאמור, לקיחת הערימה מותנית בירידה. לקיחת הערימה יכולה להתבצע כאשר הקלף העליון בה נושא את אותו מספר של הקלפים הטבעיים שהורדו. לדוגמה, אם הקלף העליון בערימה הוא 10, ניתן לקחת את הערימה רק אם מתבצעת ירידה של 10-10-2, ואם יש צורך בעמידה בדרישות הסף לירידה ראשונית, אזי ירידה כזו אינה מספיקה, ויש צורך בירידה של ג’וקר-10-10 (70 נקודות), אם למשל, לזוג, או לשחקן, יש 500 נקודות.
יציאה
שחקן יכול לצאת על ידי זריקה של הקלף האחרון מהיד, בתנאי שהשותפות עשתה לפחות קנסטה אחת. לפני היציאה, לשחקן יש אפשרות לבקש את רשותו של בן זוגו. אם מתבקשת רשות, על השחקן לציית לתגובה (שצריכה להיות תשובה פשוטה של כן או לא). שחקן לא יכול לצאת אם, לאחר חלוקת הקלפים, הוא מחזיק בשני קלפי 3 שחורים ותו לא. עם רק 3 שחור אחד, הוא יכול לצאת על ידי השלכתו. עם שלוש או ארבע קלפי 3 שחורים, הוא יכול היה לצאת על ידי הורדה שלהם.
ספירת הניקוד רק לעתים רחוקות מסתיימת לפני שמישהו יוצא. אם הקלף האחרון שנשלף הוא 3 אדום, הוא מסיים אוטומטית את המשחק, למרות שהשחקן ששולף אותו עשוי קודם לצאת ולהפסיק. אם זה לא 3 אדום, המשחק ממשיך ללא ניקוד. כל שחקן בתורו לוקח את הקלף העליון (במידה וניתן להוריד אותו או להוסיף לסדרה קיימת) ומסיים את התור על ידי הורדה או מיזוג.
ניקוד
בתום כל סיבוב סופרים את הנקודות. בשלב הראשון סופרים את הנקודות של הקלפים שהונחו בצד, לרבות בונוסים:
- יציאה (היפטרות מכל הקלפים שביד) – 100 נקודות
- קנסטה נקייה – 500 נקודות
- קנסטה מלוכלכת – 300 נקודות
- שלוש אדום – 100 נקודות. אם נצברו כל הארבעה, כל אחד מהם שווה 200 נקודות. אולם, אם המשחק הסתיים והזוג, או השחקן, שהחזיק בשלוש האדום טרם ירד, הניקוד מחושב לחובתו של הזוג (השחקן), כלומר מופחת מסך הנקודות.
בשלב השני סופרים את הנקודות מהקלפים שהורדו על השולחן, כאשר גם קלפים שנצברו לקנסטה נספרים, וזאת בהתאם לערכיהם שפורטו לעיל. בשלב השלישי נספרים לחובת השחקנים הקלפים שיש בידיהם, גם כאן לפי ערכיהם. לצורך הקלת הספירה, עורמים את הקלפים בערמות ששוויין 100 וכן מקזזים קלפים שנספרו לחובה עם קלפים שהורדו ונספרו לזכות.
גרסאות
ניתן לשחק קנסטה עם שני שחקנים בלבד, עם כמה שינויים בכללים. כל שחקן מקבל 15 במקום 11 קלפים ובכל תור לוקח מהקופה שני קלפים אך זורק רק אחד. לבסוף, נדרשות שתי קנסטות ליציאה.
גרסה פופולרית נוספת היא סמבה, המשוחקת עם שלוש חפיסות של 52 קלפים ושישה ג’וקרים. סמבה מאפשר למזג רצפים של שלושה קלפים או יותר. רצף של שבעה קלפים, או סמבה, מדורג כקנסטה לצורך יציאה וצובר בונוס של 1,500 נקודות. שום שליפה לא יכולה להכיל יותר משני קלפים חופשיים, ואין למזג קלף פראי עם רצף. (בגרסת בוליביה, ניתן להשתמש בקלפים חופשיים ברצפים.) המשחק הוא עד 10,000 נקודות, ודרישת המיזוג הראשונית עבור צד עם 7,000 נקודות או יותר היא 150.
היום למדנו איך משחקים קנסטה. רוצים ללמוד משחקי קלפים נוספים? הנה כמה המלצות:
