שש בש: חוקי המשחק, איך מסדרים את הלוח ואסטרטגיה מנצחת

אני לא חושב שיש צורך להסביר איך משחקים שש בש, בכל זאת מדובר באחד ממשחקי הלוח הנפוצים והאהובים בישראל. מצד שני, באופן אישי אני תמיד נוטה להתבלבל בתחילת המשחק, ועושה לעצמי פאדיחות עם סידור הלוח. ולכן חשבתי שיהיה שימושי לכתוב פוסט קצר שיענה על השאלה הפשוטה – איך מסדרים לוח שש בש – בנוסף לכמה רענונים לגבי אופן המשחק.

נתחיל.

שש בש – כללי

שש בש (בפרסית shesh – שש וטורקית beş – חמש) הוא משחק לוח וקוביות לשני שחקנים – שחקן אחד משחק בכלים הלבנים ושחקן שני המשחק בשחורים. בתחילת המשחק הם ממוקמים אחד מול השני, כאשר לכל אחד יש 15 כלים, וסה”כ ישנם 30 כלים על הלוח.

על השחקנים לקדם את הכלים שלהם לעבר הרבע האחרון של הלוח בצד הסמוך אליו (“הבסיס”). מהלך הקידום (מכונה “מסע”) מתנהל בכיוונים מנוגדים (לרוב, הלבן נע בכיוון השעון, והשחור נע נגד כיוון השעון). הקידום מתבצע על ידי הטלת קוביות, והשחקן רשאי לקדם את כליו בהתאם לתוצאת ההטלה.

לאחר שהשחקן הכניס את כל כליו לרבע האחרון של הלוח, הוא רשאי להמשיך ולקדם אותם מחוץ ללוח. שחקן שסיים להוציא את כל אבניו מהלוח מוכרז כמנצח.

אבל לפני שנוכל להתחיל לשחק ניאלץ לסדר את הלוח.

איך מסדרים לוח שש בש

לוח שש בש מורכב מ-24 משולשים הנחלקים לארבע קבוצות של שש – שתיים מהן הן לוח הבית ולוח החוץ של שחקן אחד והשתיים האחרות הן לוח הבית ולוח החוץ של השחקן השני. כדי להבין איך לסדר את הלוח, נעקוב אחרי המספור של המשלושים, הממוספרים עבור כל אחד מהשחקנים ומתחילים בלוח הבית שלהם. הנקודה הרחוקה ביותר היא נקודה 24 שהיא למעשה הנקודה הראשונה של היריב.

לכל שחקן 15 כלים (אבני משחק), אותם הוא מציב על לוח המשחק בצורה הבאה:

• על נקודה 24 – כל שחקן מציב 2 כלים.
• על נקודה 13 – כל שחקן מציב 5 כלים.
• על נקודה 8 – כל שחקן מציב 3 כלים.
• על נקודה 6 – כל שחקן מציב 6 כלים.

איך משחקים שש בש (מהלך המשחק)

משחק השש בש מתנהל כאשר כל שחקן זורק שתי קוביות ומזיז את הכלים שלו בהתאם לתוצאת הזריקה. השחקן מזיז את הכלים שלו על פי כל קובייה בנפרד (ולא על פי סכומן הכולל של הקוביות), והוא חייב להזיז אותן בכל מצב שהלוח מאפשר לו (והוא אינו רשאי לנוע אחורה).

כדי לנצח במשחק, השחקן צריך להכניס את כל הכלים שלו ליעדן, תחילה לרביע האחרון ולאחר שכולם נמצאים בו, להוציאם מהלוח (כביכול לעבר משולש 0 או 25 בהתאמה). אם לאחר ששחקן החל להוציא את כליו מחוץ ללוח בוצעה לכידה של אחד מכליו, אסור לו להוציא כלים נוספים מחוץ ללוח עד אשר הוא יוחזר.

כאשר שחקן מבצע לכידה על אחד הכלים של השחקן היריב, על השחקן היריב לזרוק את הקוביות בתורו, ובהתאם לתוצאות הזריקה להכניס את הכלי הלכוד חזרה לבסיס היריב (כאשר הספירה מבוצעת על משולשים 1 עד 6) – כלומר שאם יזרוק השחקן 1:3 (בקובייה אחת 1 ובקובייה שנייה 3) הוא יוכל להכניס את הכלי למשולשים 1 או 3 אם הוא השחור או משולשים 24 ו-22 ללבן. אם כבר יש כלים של היריב על אותו המשולש, הוא אינו יכול לשחרר את הכלי הלכוד ולכן מחכה לתור הבא (ובעצם מוותר על תורו). אין הגבלה על מספר הכלים שיכולים להיות לכודים.

טכניקה הגנתית במשחק היא לנסות ולהשאיר כמה שפחות כלים “בודדים”, מכיוון שאלו יכולים להילכד ואז להתחיל את המסלול שלהם מההתחלה.

איך מנצחים בשש בש?

כאמור, הניצחון מושג כאשר אחד השחקנים הצליח להוציא את כל כליו מהלוח. ישנם שלושה סוגי נצחונות:

• ניצחון רגיל – השחקן שהוציא ראשון את כל הכלים שלו.
• “מארס” – ניצחון כאשר היריב עדיין לא הוציא אפילו כלי אחד מהלוח.
• “מארס טורקי” – מארס שבו לא רק שהיריב עדיין לא הוציא אפילו כלי אחד מהלוח, אלא יש לו כלים על בסיס היריב.

ניצחון רגיל שווה נקודה, מארס שווה שתיים, ומארס תורכי שווה שלוש. ניתן לשחק כמה שרוצים ולספור את הנקודות המצטברות של כל שחקן (בערך כמו במשחק יניב).

קראו על 5 אסטרטגיות מנצחות בשש-בש

לסיכום

היום הסברנו איך מסדרים שש בש ואיך משחקים את המשחק. מכיוון שאנחנו מניחים שעם הזמן והניסיון אתם תלמדו איך לשחק, לא נכנסו לפרטים הקטנים – אבל כמובן שניתן להרחיב, ואולי נעשה זאת בפוסטים עתידיים.

בכל מקרה, אם יש לכם שאלות או הערות, נשמח לשמוע מכם בתגובות לפוסט.

והכי חשוב, תיהנו!