שיבורי היא טכניקת צביעת בדים בת מאות שנים שמקורה ביפן, וכוללת קיפול וקשירה של בד כדי לצבוע אותו בדוגמאות מורכבות. בעוד שרוב צביעת הבד בסגנון שיבורי שקיימת היום נעשית עם צבע אינדיגו (מה שמייצר תוצאה בגוון כחול עמוק), היא נעשתה באופן מסורתי לא רק פרחי אינדיגו אלא גם עם שורש סגול וצמחים אחרים שייצרו גוונים משתנים של כחול, סגול ואדום עמוק.
מקור המונח במילה “shiboru”, שמשמעותו ביפנית היא ללחוץ ולכווץ. המילה מתארת את הפעולה של צביעת הבד והתהליכים שהוא עובר. למרות שברוב תהליכי הצביעה הבד נצבע כמשטח דו-ממדי, באמצעות שיבורי הבד מקבל צורה תלת-ממדית, על ידי קיפולו, כיווצו וקשירת קשרים שונים בו, לפני הטבילה שלו בצבע. אותם קשרים יוצרים חסימה של חלקים מהבד ומונעים מגע שלהם עם הצבע, וכך כשהם נפתחים (לאחר הייבוש), מתקבלים דפוסים מגוונים.
צביעת בדים שיבורי יכולה להיות מיושמת על בדי כותנה בהירים, אך עובדת גם עם חומרים טבעיים אחרים כמו משי ופשתן. הקשירה המודרנית שואבת את השראתה מאמנות השיבורי לצד כמה טכניקות צביעת בדים עתיקות אחרות, אך משתמשת בעיקר בבדים ובצבעים סינתטיים (לצד גומיות כדי להחזיק את קפלי הבד במקום). התוצאה היא צבעים מרהיבים, מיוחדים ודפוסים פסיכדליים.
עם איזה צבע עושים שיבורי?
עבור שיטה הקרובה ביותר לצביעת שיבורי מסורתית, רצוי להשתמש בצבעים טבעיים על בסיס אינדיגו, ולוותר על צבעי בד סינתטיים. צבעי אינדיגו זמינים בקלות באינטרנט (לרוב בערכות שכוללות את הצבע בתור אבקה לצד חומר נוזלי בו מוהלים את האבקה) – וזה נורא פשוט לערבב ולהשתמש בהם. רוב ערכות הצביעה יכללו מספיק תערובת כדי לצבוע מספר מטרים של בד וניתן לאחסן ולשמור אותן במשך כמה שבועות לאחר הפתיחה, אז תכננו מראש להשתמש בכל ערכה במלואה.
כאשר מערבבים ומשתמשים בכל צבע בד, ובמיוחד צבעים אורגניים, חשוב לבדוק תחילה שאתם לא סובלים מאלרגיות לחומרים שבו, ולהקפיד ללבוש כפפות כדי להימנע מהכתמת העור. כמו תמיד, הניחו עיתון ישן או ניילון כדי להגן על המשטח עליו אתם עובדים מפני התזה. ובמקרה וקצת צבע התיז על הרצפה או הקיר, אל דאגה – פשוט קראו את המדריך שכתבנו בנושא איך להוריד צבע מהרצפה.
בנוסף, הקדישו דלי וכלי ערבוב ספציפיים לצביעת הבד בלבד כדי למנוע כל זיהום צולב, והקפידו לנקות היטב את כל הכלים במים חמים לאחר כל שימוש.
טכניקת שיבורי לצביעת בד
התוצאה הסופית בה תצא פיסת בד צבועה בשיטת שיבורי תלויה מאוד באופן הקיפול וליפוף שלה, בנוסף לשאלה כמה זמן היא הייתה חשופה לצבע. צבע אינדיגו אמיתי עובר אינטרקציה כימית עם חמצן, ולכן כאשר צובעים פיסת בד עם צבע אינדיגו, רצוי לטבול אותה בו שוב ושוב כדי לאפשר לצבע להעמיק ולהגיע בצורה מדויקת יותר לגוון הרצוי. (מעוניינים ללמוד עוד על אופן היצירה של גוונים שונים? קראו את מה שכתבנו על איך יוצרים צבע).
רוב טכניקות קיפול הבד בצביעת שיבורי מתחילות עם קיפול אקורדיון, כך שפיסות בד ארוכות ומלבניות עובדות בצורה הטובה ביותר (בניגוד לצביעה של בגדים מוכנים מראש כמו חולצות או שמלות). השגת הצבע והדוגמא המושלמים באמצעות צביעת שיבורי אמנם דורשת מעט תרגול, אבל בניית כישורי צביעת הבד שלכם היא מתגמלת ומהנה, והתוצאות יכולות להיות מרהיבות באמת.
קיימות ארבע טכניקות עיקריות בתהליך צביעת בדים שיבורי:
קשירה – בשיטה זו מתקבלת דוגמה של עיגולים. הבד נתפס על ידי האצבעות ומוחזק כאשר חוט נקשר מסביבו. החוט המכסה את הבד יוצר את היקף העיגול ושטח הבד היוצא החוצה מהקשירה יוצר את פנים העיגול.
תיפורים – זהו השם הכללי לשיטת הצביעה המאפשרת ליצור קשת רחבה של עיצובים, עדינים וגסים, פשוטים ומורכבים, על ידי קשירה וקיפול של הבד בצורות שונות. האפקטים המיוחדים מתאפשרים על ידי סוגים שונים של התיפור, צורות קיפול שונות של הבד, ומספר השכבות שבקיפול. בסיום התיפורים מתבצעת טבילה מוחלטת של הבד בצבע.
קיפולים – בקיפול וצביעה השתמשו ביפן לפחות במשך 300 השנים האחרונות. תחילה קיפלו את הבד לאורך, לאחר מכן לרוחב, ולאחר מכן חסמו בעזרת “גרעין” (שני חפצים זהים מחומר לא חדיר צבע, כגון שני ריבועים מעץ) משני צידיו. כך השוליים היו חשופים לצבע, ומה שחסום על ידי “הגרעין” לא היה חשוף לצבע.
ליפוף מסביב למוט – ליפוף של בד מסביב למוט תוך יצירת קפלים בו ולאחר מכן צביעה. השיטה מייצרת פסים ישרים, דבר שלא מאפשר מגוון רחב של דוגמאות.
כיצד לטפל בבד בצביעת שיבורי?
לפני השימוש או לבישת בגד השיבורי שלכם, תמיד שטפו אותו היטב במים חמים, הניחו לו להתייבש לחלוטין, ואז כבסו במכונת הכביסה עם מים חמים וחומר ניקוי עדין.
תמיד עדיף לייבש באוויר את הבגדים הצבועים בשיטת שיבורי, אם אפשר, ולא במייבש כביסה – ולגהץ על רמת חום נמוכה בלבד. בגלל עוצמתם של רוב הצבעים הטבעיים, מומלץ תמיד לכבס את הפריטים הצבועים בנפרד מכביסה בהירה אחרת.