איך יוצרים צבע?

זה לא משנה אם אתם צובעים את הבית, מציירים על קנבס או יוצרים אמנות דיגיטלית – הבנת הקונספט של צבעי יסוד והתהליך של איך יוצרים צבע (גוון) מסוים הוא חשוב כמעט עבור כל אחד.

היום אנחנו נסביר את הנושא באריכות, אבל קודם לכן חשוב להבדיל בין שני הסוגים השונים של יצירת הצבע. רוצים לחסוך את החפירה ולקבל טבלת ערבוב צבעים פשוטה? קפצו לפסקה האחרונה.

איך יוצרים צבע?

כשאנו באים להתייחס לשאלה של איך יוצרים צבע, חשוב להבדיל בין שתי גישות שונות.

השיטה הראשונה נקראת “חיבור צבעים”, והיא מתייחסת למקרים בהם משלבים בין מקורות אור שונים (הכוונה למקורות הפולטים אור באורכי גל שונים) כדי ליצור צבעים חדשים. זה נפוץ בכל מה שקשור לאמנות דיגיטלית ומתייחס לכל סוגי הצבעים שמוצגים בטלוויזיות, בצגי מחשב ובמקרנים.

השיטה השנייה נקראת “חיסור צבעים”, והיא מבוססת על אור שמוטל על פני שטח כלשהו ומוחזר ממנו לאחר שאורכי גל מסוימים מוסרים (באופן מלא או חלקי) על ידי בליעתם במשטח. בליעת האור באורכי הגל האלו גורם לשינוי בצבע הנצפה על פני השטח. זו השיטה הרלוונטית לכל יצירת צבעים עבור העולם הלא-דיגיטלי, קרי ציור או דפוס.

דף הנייר מחזיר בקירוב את כל הקרינה הפוגעת בו באורכי הגל שבתחום הנראה. צביעתו בחומר כימי – הצבע – חוסמת תחומים מסוימים. הצבע בולע חלק מהאור שפוגע בו ומחזיר אור בעל אורך גל שונה ולכן אנו רואים צבע שונה מזה שמאיר על הדף.

לא משנה באיזו שיטה נייצר את הגוון הרצוי לנו – בשתיהן נתבסס על צבעי יסוד.

צבעי יסוד

צבע יסוד הוא צבע שאינו תלוי בצבעים אחרים, כך שלא ניתן ליצור אותו על ידי ערבוב צבעים אחרים ביחסים מסוימים. בדרך כלל מגדירים קבוצה של שלושה או ארבעה צבעי יסוד, שיכולה לייצר את מרחב הגוונים האחרים. משלושת צבעי היסוד (אדום, צהוב וכחול) ניתן ליצור את רובם המכריע של הצבעים.

בהתאם, יש שתי הגדרות מקובלות לקבוצות צבעי יסוד – קבוצה אחת בכל תחום. הקבוצה הראשונה היא אדום, ירוק וכחול (RGB), המופיעה לדוגמה בהקשר של צגי מחשב. הקבוצה השנייה היא ציאן, מג’נטה וצהוב, המופיעה לדוגמה בהקשר של לוחות צבעים בדפוס והדפסת כל הצבעים על ידי ערבובם בתוספת לוחות שחור ולבן.

המשותף לכולם הוא הצורך ליצור מגוון גדול ככל שניתן של צבעים שונים, תוך ערבוב מספר מועט של צבעי יסוד. ההבדל המהותי בין שני בשיטות הוא השאלה האם מדובר ביצירת אור בצבע כלשהו המוקרן החוצה, או להפך – ביצירת משטח הבולע את האור (ולכן צבעו נקבע כשהוא מואר). צגי המחשב והטלוויזיה פולטים אור, ובמקרה זה כל צבע שמתווסף מוסיף את האור הנפלט. לעומת זאת, באמנות ובדפוס כל צבע שמוסיפים לתערובת בולע ומפחית מהאור שיחזיר המשטח הצבוע.

חיבור צבעים

כאמור, בשיטת “חיבור צבעים” אנו מערבבים בין מקורות אור בצבעים שונים (או במילים אחרות, אורכי גל שונים) על מנת ליצור צבעים חדשים.

שילוב של כל הצבעים (אדום + ירוק + כחול) ייתן לנו את הצבע הלבן. באיור מטה ניתן לראות כמה שילובים נוספים כמו:

שילוב של אדום וירוק יוצר את הצבע הצהוב
שילוב של אדום וכחול יוצר את הצבע מג’נטה (סגול-ורוד).
שילוב של כחול וירוק יוצר את הצבע בצהוב (ציאן)

איך יוצרים צבע: חיבור צבעים — חיבור צבעים – הגוונים השונים מתקבלים באיחוד של שלושה מקורות אור בצבעי היסוד השונים.

סימולטור אינטרנטי לשילוב הצבעים השונים ובחינה של התוצאה ניתן למצוא באתר trycolors.

חיסור צבעים

השיטה הנגדית היא “חיסור צבעים”, שמבוססת על התהליך ההפוך. פה, במקום להקרין את האור עצמו, אנו משתמשים בדף נייר או כל בסיס אחר הצבוע בלבן על מנת להחזיר את הקרינה הפוגעת בו באורכי הגל שבתחום הנראה. צביעה של אותו בסיס בחומר כימי – הצבע – חוסמת אורכי גל מסוימים ולכן מייצרת את הגוון השונה.

צבעי היסוד המקובלים בחיסור צבעים הם ציאן, מג’נטה וצהוב – הנקראים CMYK, יחד עם הצבע השחור הנוצר משילוב של שלושתם – והם מקובלים ביותר בתחום הדפוס. צבעים אלו נבחרו כך שהחפיפה ביניהם תהיה קטנה ככל האפשר, כי הדבר מאפשר השגת מגוון גדול יותר של צבעים.

איך יוצרים צבע: חיסור צבעים — חיסור צבעים שונים. העיגולים מייצגים CMYK, ואילו אזורי החפיפה הם RGB

כך,

שילוב של צהוב ומג’נטה (והחסרת הצבע הלבן) ייצר את הצבע האדום.
שילוב של צהוב וציאן (והחסרת הצבע הלבן) ייצר את הצבע הירוק.
שילוב של ציאן ומג’נטה (והחסרת הצבע הלבן) ייצר את הצבע הכחול.

יש לקחת בחשבון שהדוגמה הנ”ל מבוססת על הנחת היסוד שמקור האור פולט אור לבן, שהנייר יכול להחזיר אותו ולהיראות לבן אף הוא. במידה והאור החיצוני שהיה מופעל על הנייר היה בצבע שונה, הצבע התקבל היה שונה. או במילים אחרות – הצבע הנוצר תלוי לא רק בנייר ובצבעים שיוצרים אותו אלא גם בתאורה. כך למשל, אם התאורה לא תהיה אור לבן אלא אדום, משטח שנצבע בשילוב של ציאן ומג’נטה לא יהיה כחול אלא שחור.

לקריאה נוספת: צבעי פסטל – המדריך השלם