זורבה היווני / ניקוס קאזאנצאקיס – תקציר עלילה, ציטוטים ועל הסרט

זורבה היווני

זורבה היווני (במקור ביוונית: “חייו ומעלליו של אלכסיס זורבאס”) הוא רומן שנכתב בשנת 1946 ביוונית מודרנית על ידי הסופר היווני ניקוס קאזאנצאקיס. הופעת הספר ביוונית לא עוררה הדים משמעותיים, אך פרסום הגרסה הצרפתית שלו בשנת 1947 הפכה אותו להצלחה בינלאומית, ולאחריה הספר זכה לפופולריות רבה ולתרגומים לעשרות שפות.

זורבה היווני – תקציר העלילה

שימו לב, מומלץ לקרוא את הקטע הבא אם אתם מחפשים מידע לבוק ריפורט או עבודה, אבל אם בא לכם לקרוא את הספר – קחו בחשבון שיש ספויילרים מפה והלאה.

הספר “זורבה היווני” נפתח בבית קפה בפיראוס, רגע לפני עלות השחר בבוקר סתיו סוער. השנה היא ככל הנראה 1916. המספר, אינטלקטואל יווני צעיר, מחליט להניח את ספריו בצד למספר חודשים לאחר שנפגע מדברי הפרידה של חבר, סטברידאקיס, שעזב לקווקז הרוסי כדי לעזור לכמה יוונים קווקזים שסובלים שם מרדיפות. הוא יוצא לכרתים כדי לפתוח מחדש מכרה פחם שלא פותח, ומתכנן לשקוע לעולמם של איכרים ואנשי מעמד הפועלים.

הוא עומד להתחיל לקרוא את “הקומדיה האלוהית” של דנטה כאשר הוא מרגיש שצופים בו. הוא מסתובב ורואה גבר כבן שישים מציץ אליו מבעד לדלת הזכוכית. האיש נכנס ומיד ניגש אליו לבקש עבודה. הוא טוען למומחיות כשף, כורה וכנגן סנטור (כלי נגינה יווני עתיק), ומציג את עצמו כאלכסיס זורבה, יווני יליד רומניה. המספר מוקסם מדעותיו הייחודיות ומכושר ההבעה התיאורי של זורבה ומחליט להעסיק אותו כמנהל עבודה. בדרכם לכרתים הם משוחחים על מספר רב של נושאים, והדיבור של זורבה עם עצמו במעין מונולוג לאורך הדרך מהווה חלק משמעותי מהספר.

עם ההגעה לכרתים, הם דוחים הזמנה מאנאגנוסטיס וקונדומנוליוס, בעל בית הקפה, ועל פי הצעתו של זורבה עושים את דרכם למלונה של מאדאם הורטנס, שהוא לא יותר משורה של בקתות ישנות. לאור הנסיבות, הם נאלצים לחלוק בקתה. המספר מבלה את יום ראשון בשיטוט באי, שנופו מזכיר לו “פרוזה טובה, מסודרת בקפידה, מפוכחת … עוצמתית ומאופקת” ובקריאה של דנטה. בשובם למלון לארוחת ערב, השניים מזמינים את מאדאם הורטנס לשבת עמם, וגורמים לה לספר על עברה כיצאנית. זורבה מעניק לה את שם החיבה “בובולינה” (ככל הנראה בהשראת גיבורת מלחמת העצמאות היוונית) בעוד היא קוראת לו “קנבארו” (על שם האדמירל קנבארו , גנרל איטלקי שהורטנס טענה שהיה לקוח / מאהב שלה).

זורבה היווני
הספר זורבה היווני, מתוך Book Depository

למחרת, המכרה נפתח ומתחילה העבודה. המספר, בעל האידיאלים הסוציאליסטים, מנסה להכיר את העובדים, אך זורבה מזהיר אותו לשמור על מרחק: “האדם הוא אכזרי… אם אתה אכזרי כלפיו, הוא מכבד וחושש ממך. אם אתה חביב אליו, הוא תולש לך את העיניים”. זורבה עצמו צולל לתוך העבודה, האופיינית לגישה הכוללת שלו, שהיא מתן תשומת לב מלאה לכל מה שהוא עושה או עם מי שהוא נמצא באותו הרגע. לעתים קרובות זורבה עובד שעות רבות ומבקש שלא יפריעו לו בזמן העבודה. המספר וזורבה מנהלים הרבה מאוד שיחות ארוכות, על מגוון דברים, מהחיים ועד הדת, על העבר אחד של השני ואיך הם הגיעו לנקודה בה הם נמצאים עכשיו, והמספר מצליח ללמוד מזורבה המון דברים על טבע האדם שהוא לעולם לא היה מצליח ללמוד מהספרים.

המספר זוכה לשמחת חיים חדשה מחוויותיו עם זורבה ושאר האנשים סביבו, אך דווקא טרגדיה קוטעת את שהותו בכרתים. סטוץ לילי עם אלמנה יפה גורר ניכור מצד הסביבה הכפרית, מה שמוביל אותו בסופו של דבר לחזור ליוון היבשתית. לאחר שהתגבר על השדים שלו (כמו ה-“לא “הפנימי שלו, שהמספר משווה לבודהה, שאת תורתו הוא למד ולגביו כתב במשך חלק ניכר מהנרטיב הסיפורי, ואת מי שהוא משווה גם ל-“ריק”) – ויש לו תחושה שהוא צריך להיות במקום אחר (סמוך לסוף הרומן, למספר יש תחושה מוקדמת לגבי מותו של חברו הוותיק סטברידאקיס, זה מתחילת הרומן, אשר מילא תפקיד במרכזי ביציאתו לכרתים. אחרי עזיבתו, השניים (המספר וזורבה) זוכרים אחד את השני למשך שאר חייהם.

המספר וזורבה לא מתראים שוב, אף על פי שזורבה שולח למספר מכתבים לאורך השנים, בהם הוא מספר לו על מסעותיו ועבודתו, ועל נישואיו לאישה בת 25. המספר אינו מקבל את הזמנתו של זורבה לבקר. בסופו של דבר המספר מקבל מכתב מאשתו של זורבה, המודיע לו על מותו של זורבה. אלמנתו של זורבה מספרת למספר כי דבריו האחרונים של זורבה היו עליו, ובהתאם לרצון בעלה המת, היא רוצה שהמספר יבקר בביתה ויקח את הסנטור של זורבה.

לעמוד הספר ב-Book Depository | לעמוד הספר באמזון

העיבוד לסרט

בעקבות הצלחתו הרבה של הספר, בשנת 1964 צולם הסרט “זורבה היווני” המבוסס על הספר, בכיכּוב אנתוני קווין, זכה בשלושה פרסי אוסקר והפך לשובר קופות.

ה-“ריקוד האחרון”, מתוך הסרט:

ציטוטים

ישנם לא מעט ציטוטים נפלאים של הדמות של זורבה שזכו לפרסום. לדעתי, זה רק ראוי שנסיים את הפוסט של היום עם אחד שאני אוהב במיוחד:

חלמתי. חלום מצחיק. דומני שלא יצא זמן רב ואנו נפליג לאיזה מקום. שמע, ותצחק. כאן בחוף עמדה אניה, גדולה כעיר שלמה. הצופר צפר, והאניה עמדה להפליג. באתי במרוצה מן הכפר, כדי להגיע לאניה בעוד מועד, ובידי החזקתי תוכי. הדבקתי את האניה ועליתי על סיפונה. רב-החובל ניגש אלי במרוצה. ‘כרטיס!’ צעק. ‘כמה עולה כרטיס?’ שאלתי, והוצאתי מכיסי צרור שטרות-כסף. ‘אלף דראכמות’. ‘התיישב בדעתך’, אמרתי לו, ‘שמא יספיקו לך שמונה מאות?’ ‘לא, אלף’. ‘יש לי רק שמונה מאות; קחם!’ ‘אלף!’ אמר, לא פחות מזה! אם אין לך אלף, רד מן האניה מהר!’ התרגזתי. ‘שמע, קפיטן’, אמרתי, ‘לטובתך שלך קח שמונה מאות שאני מציע לך ולא – אתעורר, ידידי, ואז תפסיד את הכל!’

אלכסיס זורבה (מתוך “זורבה היווני”)

עוד ציטוטים ניתן למצוא באתר “בין המרכאות“.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *