הרבה אנשים חולמים על הים הפתוח. מה יותר טוב מאשר לקחת יאכטה קטנה למסע של חופש עם הרוח בשיער, משקה קר ביד ואפס דאגות? אבל יש דבר אחד שעומד בדרך למטרה והוא רישיון הסקיפר. זה לא קל – במיוחד למתחילים – להבין מי נגד מי בכל מה שקשור לעולם הזה. בפוסט של היום ננסה להסביר איך עושים רישיון סקיפר, מהם הסוגים השונים ומה כל אחד מהם נותן, ואיך לבחור קורס מתאים עבורכם.
הכל על רישיון סקיפר
רישיון סקיפר – האם אתה בכלל צריך את זה?
זו שאלה טובה, וחשוב להתחיל ממנה. הדבר העיקרי שקורס סקיפרים נותן (מעבר לידע המעשי בהשטת יאכטה, כמובן) הוא את התעודה. למה זה חשוב? פשוט כי ברוב המדינות, כולל בישראל, לא סביר שתצליחו לשכור יאכטה בלי אחת כזו.
אם אתם בעלי יאכטה, אז ראשית כל מברוק… ובאמת כנראה שברוב המקרים לא הולכים לבקש מכם רישיון. מנגד, זה כנראה ימנע מכם לבטח את היאכטה, או יעלה את התעריף בצורה לא סבירה.
איך עושים רישיון סקיפר?
ובכן, ראשית, צריכים ללמוד. אם עשיתם רישיון נהיגה אתם כבר מכירים את התהליך – יש שלב של תיאוריה ושלב של פרקטיקה. המצב דומה עם יאכטות, אך ישנן שתי גישות עיקריות:
במקרה הראשון, לומדים את התיאוריה ואת כל הנושאים הקשורים ליאכטה – מפרשנות, מכונאות, ניווט ימי, בטיחות ימית, מטאורולוגיה וכל שאר הנושאים הרלוונטיים – מה שבדרך כלל קורה בכיתת לימוד נוחה מספר פעמים בשבוע (או בסופי שבוע, תלוי בבית הספר). רק אחרי החלק התיאורטי עוברים לשלב התרגול, שנמשך בדרך כלל כ-7 עד 10 ימים מעשיים. למי שעובר את זה בהצלחה מוענק רישיון הסקיפר המיוחל.
הגישה השנייה היא קצת יותר אינטנסיבית ומאפשרת לסיים את הקורס בשבוע או קצת יותר, ובה שלב התרגול המעשי מתחיל ממש מספר ימים לאחר תחילת לימוד התיאוריה, וממשיך במקביל אליה. החיסרון בגישה הזו הוא הצורך ללמוד כמות עצומה של חומר תיאורטי בזמן קצר מאוד. מצד שני, היא מאפשרת לתרגל דברים מיד לאחר לימוד תיאוריה וזה יתרון גדול.
סוגי רישיונות סקיפר
למרבה הצער אין רישיון סקיפר בינלאומי אחד שתקף בכל העולם, ולכן עליכם לקחת בחשבון את האזור בו אתם מתכננים לשוט ולוודא שהרישיון שלכם מתאים ומקובל בו. עם זאת, קיימות מערכות הדרכה ורישוי לסקיפרים המוכרות ברוב מדינות העולם, ותעודת הכשירות הבינלאומית, תעודת ICC, היא התקן הנפוץ ביותר.
מערכות בינלאומיות הכפופות לתקן ה-ICC הן IYT, ISSA ו-RYA. בואו נדבר עליהן לרגע.
International Yacht Training (IYT) – ארגון בינלאומי לרישוי שיט שנוסד בקנדה בשנת 1988. למרות שהלימודים נערכים בשפת האם המקומית (במקרה לנו בעברית), עליך לדעת את הטרמינולוגיה באנגלית. עד שנת 2013 רישיונות IYT היו תקפים לתמיד, אך כיום הם דורשים תיקוף מחדש כל 5 שנים.
The International Sailing School Association (ISSA) – ארגון ותיק יותר שקיים כבר משנת 1969. רישיונות ISSA, בניגוד ל-IYT, תקפים לתמיד, ומאה אחוז מההדרכה והבחינות יכולים להתקיים גם בשפה המקומית.
ואחרון חביב, Royal Yachting Association (RYA) היא המערכת הבינלאומית הוותיקה ביותר. איגוד היאכטות המלכותית הבריטית נוסדה בשנת 1875. ההבדל משתי המערכות הקודמות הוא שההכשרה מתבצעת כולה באנגלית.
דרגות רישיון סקיפר
רישיונות סקיפר דומים במקצת לרישיונות רכב – מעבר לרישיון עצמו, ישנן דרגות שונות שמגדירות את סוג הכלי אותו בעל הרישיון יכול להפעיל. ברמה המעשית, פחות חשובה הקטגוריה של הרישיון שיש לך, אלא מהו הניסיון המעשי שלך וכמה מיילים ימיים צברת.
למעשה, רישיון Bareboat Skipper (IYT) / Inshore Skipper (ISSA) / Day Skipper (RYA) – שהם הרמה הבסיסית ביותר של הרישיונות – יספיקו על מנת לשכור יאכטה ברוב מדינות אירופה. זוהי קטגוריית המתחילים המעניקה לך את הזכות להפליג 20 מייל מהחוף בשעות היום במזג אוויר טוב.
בפועל, זה אומר שאם אתה – עם רישיון כזה – מפליג למרחק של יותר מ-20 מייל מהחוף ומשהו קורה ליאכטה שלך, סביר להניח שחברת הביטוח לא תכיר בתביעה. אחרת, עד לאחרונה, רישיונות כאלה הספיקו על מנת לשכור יאכטה בכל מקום בעולם. עם זאת, מאז השנה שעברה, כמה מדינות, כמו יוון למשל, החלו להטיל הגבלות על השכרת יאכטות לסקיפרים עם “רישיונות יום”.
הקטגוריה הבאה היא Coastal Skipper / Offshore Skipper. בקטגוריה הזו ניתן לשוט גם בלילה ולמרחק של 60 מייל מהחוף, גם במזג אוויר טוב.
הקטגוריה הגבוהה ביותר היא Yachtmaster / Master of Yacht. עם רישיון מהקטגוריה הזו, ניתן לצאת למסעות שייט קשים, למשל, מעבר לאוקיינוס האטלנטי. זהו הרישיון המכובד ביותר מבין בעלי היאכטות.
תעודת משיט בישראל
בישראל נדרשת תעודת משיט מטעם משרד התחבורה על מנת להשיט כלי שיט כלשהו. תעודת משיט היא מסמך רשמי המאשר להפעיל כלי שייט בישראל. בעל התעודה רשאי להשיט סוגי כלי שייט בהתאם לדרגת הסמכתו:
- משיט 11 – אופנוע ים תעשה במימי חופים בלבד, בשעות היום.
- משיט 12 סירת מנוע עוצמה א’ לשייט חופי. בעל הסמכה למשיט 12 יהיה רשאי להשיט סירת מנוע שעוצמת מנועיה הכולל אינו עולה על 110 KW (כ150 כוח סוס).
- משיט 13 סירת מנוע או ספינת מנוע עוצמה ב’ שאורכה עד 8.5 מטרים, לשייט חופי ללא הגבלת הספק המנוע.
- משיט 20 סירת נוסעים בשכר לשייט חופי.
- משיט 21 מפרשית לשייט חופי במסגרת אגודות ספורט ובתי ספר ימיים.
- משיט 30 ספינה לשייט חופי.
- משיט 40 ספינת נוסעים בשכר עד 55 נוסעים לשייט חופי.
- משיט 50 ספינה גוררת לשייט חופי שעוצמת מנועה או מנועיה אינה עולה על 370 KW (בערך 500 כוח סוס).
- משיט 60 ספינה למסע בין לאומי.
רשות הספנות והנמלים מפרסמת מידע רשמי להסמכות השונות של המשיטים – החל מהגדרת כלי השייט השונים, דרך דרישות היסוד ממי שרוצה לקבל תעודת הסמכה וכלה בידע הנדרש כדי לקבל את תעודת המשיט ושיטת הבחינה.
רישיון סקיפר בישראל
בישראל נדרש סקיפר להיות בעל הכשרה מקצועית ורישיון משיט 30 מטעם משרד התחבורה. זה אומר “רישיון חופי”, המתיר להפליג עד 12 מייל מהחוף עם כלי שיט עד לאורך 24 מטר.
כדי להפליג בשייט בינלאומי, כלומר לחצות מים טריטוריאליים בין מדינות, ישנו צורך ברישיון סקיפר משיט 60 אותו ניתן להוציא רק שנה לאחר הוצאת רישיון משיט 30. בנוסף, נדרשים 8 ימי ים חתומים על ידי משיט 60 אחר (משיט הסירה במסע הבינלאומי אשר חותם על מסמך מטעם רשות התחבורה והספנות בישראל) יחד עם השלמת קורס עזרה ראשונה בהיקף של 44 שעות ומבחן הנקרא gmdss, שהוא מבחן מטעם משרד התקשורת.
בחירת קורס סקיפרים
המסר העיקרי שאנחנו רוצים להעביר הוא שבאופן כללי סוג רישיון הסקיפר שתוציאו הוא לא כל כך משנה, כל עוד הוא עומד בדרישות. לרוב, חברות ההשכרה והביטוח שמות דגש רב יותר על הניסיון של הסקיפר (כמה מיילים ימיים יש לו) מאשר סוג הרישיון הספציפי שהוא מחזיק.
לכן, הדבר החשוב ביותר עבור כל סקיפר הוא לצבור כמה שיותר ניסיון מעשי, ומעבר לכך להשקיע בלימודים ולבחור את קורס ההכשרה באחריות וברצינות. שיטת הלימודים הספציפית או איזה קיצור יוצג ברישיון שלכם לא כל כך חשובים – השאלה החשובה יותר היא מי יהיה המורה ומה רמת הידע שתרכשו במהלך הקורס.
לכן, היינו ממליצים לבדוק כמה דברים לפני שאתם רצים להירשם:
איכות הלימוד – מעבר לחסם של המחיר, אין באמת סינון רציני, וכל אחד יכול להתקבל לקורס סקיפרים. כמו שכבר תיארנו, הדרך לרישיון מחייבת מעבר של ארבעה מבחנים עיוניים מורכבים של משרד התחבורה (ימאות, מכונות, ניווט מכשירים ומפות) – מה שאומר שיש לא מעט נרשמים ש-“נופלים בדרך”. לכן, חשוב לברר מהי שיטת הלימוד בקורס (והאם היא מתאימה לכם), מהו היקף השעות ומהי רמת המקצועיות של המדריכים. בחירה בבית ספר ותיק, שיכול להציג אחוז גבוה של בוגרים, היא ערובה להצלחה.
בית ספר גדול או קטן – מלבד השיקול הכספי, בתי הספר הקטנים מתגאים ביחס אישי לכל תלמיד. מצד שני, לבתי הספר הגדולים יש ניסיון רב, לרוב מציעים גמישות בשעות הלימוד, מגוון יאכטות רחב ללמוד עליו וגם מועדון מכובד שאליו ניתן להצטרף לאחר הקורס. למרות שהצטרפות למועדון נראית נוצצת בשלב ראשון, נסו להתעלם מכך בעת הבחירה – תמיד ניתן ללמוד בבית ספר אחד, ולאחר קבלת הרישיון להצטרף למועדון של בית ספר אחר.
הפלגת ניסיון – המלצות וקריאה של ביקורות זה חשוב, אך אין תחליף להתרשמות האישית. בכל בית ספר יציעו לכם הפלגת ניסיון שבה תוכלו לפגוש את הצוות ולבחון את האווירה, היחס לתלמידים ורמת האיכות – ובאופן כללי כדאי לוודא שהתחביב הזה הוא באמת בשבילכם, בכל זאת לא מדובר בקורס זול.
